אני בת 18 ועוד בתולה, לא התנשקתי, מעולם לא היה לי חבר או מישהו רציני, אני לא יוצאת לבלות כמעט בכלל (שלא לדבר על מסיבות ויציאות בלילות או טיולים עם חברים), מעולם לא עישנתי שום דבר או השתכרתי, גם אין לי הרבה חברים (די מעט האמת, וגם איתם אני כמעט ולא נפגשת בשעות הפנאי). אני מרגישה מאחור מהרבה בחינות, הרבה חוויות ראשונות שאנשים כבר חוו לפני שנתיים, שלוש, ארבע עוד נראות לי רחוקות. אני מרגישה טהורה מיד בקטע לא טוב, כאילו אני קצת מצורעת כזאת, כשאני מדברת עם בני גילי "נורמלים" אני מרגישה קצת כמו ילדה קטנה שמדברת עם מבוגרים, כאילו מדברים איתי קצת אחרת, כי אני סחית ובתולה זקנה כזאת שלא מבינה עניינים של מתבגרים ומעלה או אנשים נורמלים ובוגרים (מבחינה מינית וחברתית). אני גם נראית בת 15 וזה גם מוסיף לכל זה.
אני כן בוגרת מבחינה נפשית ואני לא ילדה קטנה שבאמת לא מבינה, אבל מבחינה מינית וחברתית אני מרגישה כל כך מאחור וזה מתסכל ברמות. תמיד חלמתי ש"שנה הבאה אני אפגוש את החבר הראשון שלי, עוד חצי שנה אני אתחיל לצאת פתאום...." והנה הגיע גיל 18, הנעורים כמעט נגמרו כבר ואני מרגישה שפספסתי את כל החוויות המשוגעות והראשוניות של הגיל הזה... מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות