אולי זה ישמע שטחי אבל אני לא מפסיקה להרגיש מכוערת ליד חברות, החברות הטובות שלי שאני מעריכה כל כך. לידן אני שמנה ו/או נמוכה עם שיער מוזר ופנים נפוחות ולא משנה מה אומרים או אם מחמיאים זה לא משפר את ההרגשה. בזמן האחרון לקחתי את עצמי בידיים וירדתי קצת במשקל והתחלתי יותר לשים לב לכושר ובריאות, בעקגות כך גם קיבלתי מחמאות על איך שאני נראת כרגע בניגוד לפעם מהמשפחה ומכאלו מהשכבה וזה כבר ממש הפך להיות חלק מרכזי מחיי היום יום שלי ואני לא מפסיקה לחשוב על זה - מה אני מכניסה לפה וכולי, יש ימים שאני ממש שונאת את עצמי בגלל שאכלתי משהו מיותר, וזה הרגשה חרא בכל המובנים כי אני בדרכ כלל לא אצא מהבית ביום כזה או אוכל המון המון כי במיילא "היום הזה הרוס" ואז אפילו עוד יותר אשנא את עצמי. אני לא מקיאה, לא בכוונה לפחות, כי אני מודעת לסיכונים ולבעיתיות שבדבר אבל השנאה העצמית הזאת לא מפסיקה ודווקא מי שיכול לתמוך בי - החברות שלי, אני לא מספרת להן כי רק לראות אותי לידן גורם לי עוד יותר לשנוא את עצמי ולהגעל ואין לי עם מי לשתף את מה שאני עוברת, וגם אני בכללי די שקטה ויחסית מופנמת אז אין סיכוי.
בכל מקרה אני כן רוצה להרגיש טוב עם עצמי - גם באיך שאני נראת וגם לא לשנוא את עצמי יותר כי הימים האלו באמת מורידים אותי לתחתית.
מה כדאי לי לעשות כדי לעזור לעצמי? ניסיתי הכל וכלום לא עוזר, מרגישה קצת חסרת אונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות