בעלי חשב שבגדתי ועשה מעשה שאין ממנו דרך חזרה ואני שבורה, להתגרש?

אני מרגישה שהוא פשוט רצח לי את הנפש. עברה עלי תקופה קשה הייתי מתוסכלת ובדיכאון בלי סיבה ממשית, מה שגרם לי לעשות טעות ולצאת פעמיים עם גבר מהעבודה שלי [רווק.]
שיקרתי לבעלי שאני עם חברות ויצאתי איתו, כל פגישה 5-6 שעות, תמיד בחוץ [בעיר אחרת] לא בתוך שום בית.
לא היה בנינו מגע זה היה נטו כדי להשתחרר ולהחליף אווירה. [הגבר הזה ידע שאני נשואה, והוא באמת ילד טוב, יש לו כבוד, הוא לא אחד שהולך עם כל אחת, הוא באמת מכבד ולא יצא איתי מסיבה מינית] הדבר היחיד שעשינו היה לטייל, לצחוק, לדבר על החיים, לאכול, ולפרוק אחד אצל השני דברים שבנפש. אמרתי לו גם שאני מוכנה לתת לו את הטל' של הגבר הזה כדי שיאמת איתו שבחיים לא נגענו אחד בשני. זה היה יותר לפריקה של הנפש, כמו ידיד, בכ"א היה לי קשה עם זה ששיקרתי לבעלי שאני עם חברות שהחלטתי להתוודות וכמובן להפסיק עם העניין, רק שלא ידעתי איזה בלאגן עומד לצוץ מזה. [הוא לא כ"כ ליברלי בעניין של ידידים, וכנ"ל אני לגביו]

אני אחסוך את כל מה שקרה בינינו מאז כי זה לא רלוונטי, הוא החליט שהוא לא מאמין לי [באותו שבוע כבר לא גרנו ביחד יותר], יום אחד בשעה 3 בלילה אני מקבלת ממנו תמונה בוואטסאפ שהוא שוכב במיטה בלי חולצה, ולידו [ממש עליו] שוכבת מישהי והם מכוסים בשמיכה, והם עשו סלפי שהם מוציאים לשון כמו מפגרים. [נניח לרגע בצד את ההלם שנכנסתי אליו שבגיל 29 הוא מתנהג כמו ילד בן 16, ואפילו ילד בן 16 לא מתנהג ככה כדי לעצבן]

בכיתי כל הלילה ואני לא מפסיקה לבכות עד עכשיו. לא עצמתי עין, אני בקושי ישנה, אני לא מתפקדת, התמונה הזאת לא יוצאת לי מהראש, אני מנסה למחוק אותה וכל הזמן נזכרת בה [היא גם היתה יפה, וזה עוד יותר מוריד לי את הביטחון. גם אני יפה, אבל עצם העובדה שהיא "השיג" מישהי כזו עוד יותר מכבידה עלי], הוא לא אדם שבוגד, אף פעם לא היה לו פייס בוק או דיבר עם ידידות, תמיד הטלפון שלו היה פתוח לידי, תמיד היה עונה לי בכל שעה, אני לא יודעת איך אחרי שבוע וחצי הוא הספיק להכיר אותה, הלך לבר וזרם איתה.

יש לנו תינוקת בת חצי שנה ואני מרגישה שאין לי כוחות. עכשיו הוא אומר שאנחנו "שווים", ושאם אני רוצה נפתח דף חדש. ואני לא מפסיקה לבכות. אנחנו לא שווים.
אני לא שכבתי, אפילו לא התנשקתי. נכון שיקרתי, נכון יצאתי לא בסדר, אבל לא נכנסתי למיטה עם בן אדם אחר. זו ההרגשה הכי מגעילה בעולם.
הוא טוען שהוא לא יודע מה היה שם ומה לא היה, ובכל מקרה אחרי מה שעשיתי הוא היה צריך להחזיר לעצמו את האגו שנפגע [שוב תשובה של ילד בן 16]...

אני לא רוצה להתגרש ממנו אבל התמונה הזו לא יוצאת לי מהראש, אני מדמיינת אותם שוכבים והסרט הזה לא יוצא לי מהראש. עכשיו הוא כבר מצטער על זה, טוען ששנינו יצאנו לא בסדר ושנעשה שלום בית. באמת ניסיתי להתעלות על עצמי, אבל כשהוא התקרב אלי הרגשתי שאני כ"כ נגעלת ולא הייתי מסוגלת אפילו לחבק אותו. והוא ממש התחנן שאני לפחות אחבק אותו אבל אני מסתכלת עליו ורואה את התמונה ההיא, ולא מסוגלת לגעת בו יותר. הדבר שהכי שורף אותי זה ששאלתי אותו אם נהנת איתה והוא חייך, וכששאלתי אותו למה הוא מחייך הוא פתאום ניסה לצאת מזה ואמר "לא כמו איתך", ואז הוא החליף נושא ועבר אליי ושאל אם אני נהנתי למרות שהסברתי לו שלא היה כלום, הוא אמר שנינו נהננו רק שאני אומר את האמת ואת עדיין משקרת.
וזה שורף לי עוד יותר לדעת שהוא נהנה כשהם שכבו. אני לא מסוגלת להתמודד עם המחשבה שמישהי שכבה עם בעלי הוא בעלי

לנסות לסלוח לו? או שעדיף להתגרש. [אני אוהבת אותו!] [והוא אוהב אותי, או ככה הוא לפחות אומר.]