כן.
אני בן 16, סטרייט מתל אביב.
מאז היותי ילד בן 13 רציתי להיכנס למערכת יחסים עם נערה שאני מכיר, אבל לפני שנתיים החלום הזה נופץ לי מול הפנים כאשר ראיתי אותה עם נער אחר מהשכבה. על אף החרדה החברתית שלי הצלחתי להתקרב אליה אבל תמיד פחדתי לקחת את הצעד הראשון, פחדתי שהיא תדחה אותי וכל מה שבניתי יתפרק מול עיניי.
שנה לאחר המקרה הנ"ל הכרתי נערה אחרת בקבוצת התמיכה לחרדה חברתית בה אני נמצא כבר שנה וחצי ואני התאהבתי בה. היא החלק הכי משמעותי בחיי כיום, אבל ההיסטוריה חזרה על עצמה והיא נכנסה למערכת יחסים ביום שישי האחרון. אבל הנסיבות בחלקן שונות.
חוץ מהפחד שלי לראות את כל מה שבניתי מתפרק מול עיניי בגלל דחייה הייתה לי עוד סיבה לחשוש, והסיבה הזו רודפת אותי בכל פעם שאני מתקשר עם נשים ובמיוחד נערות באזור הגיל שלי.
בגלל ההתפרצות והגדילה של התנועה "הפמיניסטית" החדשה אני התחלתי לחיות תחת פחד מתמיד שלא משנה מה אעשה ולמי אעשה זאת, יכול להיות שיחת חולין או בילוי מסויים, אני מרגיש כאילו יש ביכולתן את הכוח לשבור את תדמיתי בחברה על ידי הדבקת סטיגמות שקריות ולטעון שאני אפילו באיזשהי צורה אנסתי אותן (משהו שכיום אני מתקשה להבין איפה הקו האדום שמדובר באונס ומסיבה זאת אני נמנע מתקשורת רבה עם נשים). בנוסף אני גם חושש מכך שאני באמת אפגע בנשים שאני מתקשר איתן עם אמירה או פעולה שלא במקום.
אני רוצה להיות עם מישהי שאני אוכל לאהוב וגם להרגיש קצת חום בחזרה, אבל כל הפחד שלי מנשים בעידן הזה מונע ממני את הגשמת מה שכיום אני יכול רק לתאר כ"חלום".
האם מה שעובר עליי נורמלי?
תודה מראש.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025