לרוב אנשים אוהבים אותי.. יש לי הרבה חברות, מתארים אותי מצחיקה חמודה ו״סטלנית״. אבל יש לי בעיה שאני גם אדישה ושקטה.
לא מזמן הלכתי לבר בפעם הראשונה עם אנשים שאני מכירה (לא הכי מחוברת אליהם אבל זרמתי)
דיברתי איתם, צחקתי פה ושם - אבל היו קטעים (והרבה כאלה) שהייתי שקטה ואדישה בניגוד לשאר שלא הפסיקו לדבר.
לפעמים בסיטואציות חברתיות הראש שלי מתרוקן.
לא עולה לי כלום לראש, ואין לי מה לומר. אני לא מהאנשים שיש להם כל שניה מה להגיד, אני רגועה ולא מוחצנת.
אני פוחדת שאנשים תופסים אותי כמישהי לא מעניינת שלא כיף איתה, פוחדת שחושבים שאני משעממת.. אני לא דומיננטית.
אני כן משתדלת לזרום כשמדברים איתי אבל יש לי תמיד ״קולות״ בראש שאומרים לי ״את לא מעניינת, את לא מעניינת״, אני לא יודעת אם אני עד כדי כך כזאת רק בעיניי או שגם אחרים חושבים ככה אבל אני לא יודעת מה לעשות כדי לשנות את זה.
(למרות שעם החברות הכי טובות שלי אני מדברת חופשי ואין לי איתם את החששות האלה.)
בנוסף יש לי סוג של חרדה חברתית (לא קיצונית) ודימוי עצמי דיי נמוך.
אז מה לעזאזל אני יכולה לעשות? איך לשנות את התפיסה הזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות