אני מרגישה שהעולם השתנה,פעם הייתי חברה שנמצאת במרכז העניינים עם המון חבר'ה לאיפה שלא הסתכלתי והבטתי אנשים רצו להיות בקרבתי והתלהבו ממני, הרגשתי מאושרת אבל היה חסר לי זוגיות רצינית.
נכנסתי לזוגיות לפני כשנתיים זה דיי מילא אותי אבל כבר מרגישים שאין לנו חיי חברה וזה גומר אותי מבפנים לא לי ולא לבן זוגי, אנשים התרחקו אני התרחקתי מתוך הלחץ ומרוץ החיים מצאתי את עצמי לבד כל החברות שלי כמעט עם ילדים..הייתי בן אדם תוסס יותר עם עקרונות ואני מוצאת עצמי כבויה לא יודעת אם בגללו או בגללי, הוא טוען שאני מאשימה אותו סתם ואני זאת שלא יוצרת חברויות חדשות..אבל אולי כי זה כבר גיל שמאווד קשה להכיר בטח ובטח שהכל נמצא בתוך סמארטפון ואנשים רק שומעים אותך מבלי להקשיב זה מתסכל אותי ואני ממש לפעמים מוצאת את עצמי בחרדה שאנחנו חיים חיים משעממים כי זה פשוט לא מי שאני..ואני לא יודעת איך לצאת מתוך הבור השחור הזה. איפה האושר של להיפגש מספר חברים בבית קפה? לפרוק קצת? להזמין חברה טובה הביתה..או ללכת לחברה..מרגיש כאילו כל העולם הזה מלא בחומות ומחסומים שאנשים בנו סביבם...וזה ממש ממש מעציב אותי.
אני חושבת שבדידות זה הדבר הנוראי ביותר בייחוד כי הייתי תמיד עם אנשים סביבי ופתאום פאף! כלום.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות