היי כולם, קודם כל תודה על זה שאתם פה לשמוע את הסיפור שלי.
לפני שלוש שנים עברתי לארצות הברית עם המשפחה שלי.
אני חיה פה חיים רגילים בסך הכול אבל אני מציינת את זה כי זה אתר ישראילי (זאת האמת היא אחת הסיבות שאני כותבת בו) ולא יצא לי לחוות המון שנות התבגרות בארץ לכן אני לא יודעת ממש מה מקובל.
הסיפור שלי מתחיל לפני שנה בחור הצטרף לכתה שלי לאחר ששינו לו את המערכת את האמת לא הכרתי אותו אבל שמעתי עליו המון. הוא ישב לידי בכתה והפכנו להיות חברים מאוד קרובים. עם הזמן התברר לי שהוא בערך הבחור הכי מקובל בבית ספר.
זה לא היה סיפור עבורי עד שהבנתי שזה מקשה עליי כל פעם שרק היינו הולכים במזדרונות בית ספר לא יכותי להעביר איתו חצי משפט כי כל מה ששמעתי היה "היי".
התחלנו להתקרב בצורה משמעותית ושם העניין הזה כבר התחיל להפריע לי מכיוון שהיה לו כל כלך הרבה חברים הוא הרשה לעצמו לשכוח שקבענו או סתם להתחיל שיחות עם אנשים אחרים בזמן שאנחנו מדברים כשהוא שוכח מקיומי.אם הוא היה סתם חבר אז לא נורא אבל הוא כבר הרבה יותר מזה יש ביננןו קטע לא מובן כזה שתמיד מסתבך ואני יודעת שהוא בענייין שלי כי זה מה שהוא אמר לחברים הכי טובים שלו אבל הוא לא אןמר לי כי "היא גם ככה לא תסכחם אז למה" היום ניהלתי שיחה עם אחת החברות שלי שהיא גם חברה טובה שלו והיא סיפרה לי כל מני דברים שהוא אמר עליי מאחורי הגב כמו זה שהוא רוצה לגרןם לי להיות שיכורה כדי שהוא יוכל להשכיב אותי וכאלה. אני לא נוהגת להקשיב לכל מה שאנשים אומרים אבל זה הגיע מחברה קרובה. בא לי להתרחק ממנו אבל אני לא מסוגלת. אני מכורה לכאב שהוא גורם לי. מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות