בן הזוג שלי מכור למשחקי מחשב, כדאי לי לבוא אליו אם אמר שזה מה שיעשה כל הסופ"ש?

אני בת 25, בן הזוג שלי בן 23. אנחנו 3 שנים ביחד.
רבנו הרבה בחיים כי אנחנו אנשים מאוד שונים - יש לי חברים והוא לא מאמין בחברים אז אין לו, יש לי תחביבים של ספורט והוא מאוד מאוד שמן ולא מעוניין לעשות פעילות ספורטיבית, אני אוהבת לצאת ולטייל והוא מעדיף להישאר בבית ולשחק במחשב והמשחקים במחשב משתלטים אצלו על הכל - הוא מעדיף אותם על פני כל דבר אחר בחיים שלו אחרת הוא בנאדם דוחה.
מה שקורה זה שבמהלך השבוע אנחנו ביחד, ואז סופ"ש אצלו או סופ"ש אצלי, עד שהוא מחליט שהוא לא מוכן להיות איתי בסופ"ש כי הוא יודע שאם אני מגיעה אליו כשהוא משחק במחשב אני יכולה להפריע לו (ולרצות בשלב מסויים יחס ממנו, מה שבעיניי מאוד לגיטימי).
סופ"ש שעבר חבר שלו (היחיד!) שהם משחקים ביחד במחשב לא יכל לשחק, ולכן יצא שגם בן הזוג שלי לא שיחק למרות שהוא חזר הבייתה..
מפה לשם, כל השבוע הוא על קוצים, ממש בתסמיני גמילה. עצבני, יוצא עלי בלי סוף, מדבר אלי לא יפה ובצורה מאוד לא מכבדת.
דיברתי איתו בלי שידעתי את כל הרקע לעצבים, והוא (תוך כדי צעקות כמובן) אמר כמה שאני חברה מזעזעת שאני לא מאפשרת לו לשחק במחשב כמו שצריך ושהוא רוצה לחזור הסופ"ש הבייתה ויהי מה ושהוא לא עומד לשים טיימר לכמה זמן שהוא משחק אז לא אכפת לו אם אני אצטרף או לא כל עוד אשב בשקט וכל הסופ"ש נשאר אצלו בבית בלי לצאת לשום מקום (אין צורך לדבר על זה שגם הסקס שלנו גרוע, כן?).
בכל מקרה, אני מתסוכלת. אני מרגישה ממש רע כבר תקופה, בוכה אחרי כל התפרצות כזאת ומרגישה שאין לי אוזן קשבת.
כבר רציתי להפרד ממנו והוא כאילו התעלם מהמצב והמשיך כרגיל, ואני זרמתי כי אני כן מאמינה שלתת צ'אנס לאנשים יכול לשנות אותם.
מפה לשם, אני מתסוכלת כי אני לא יודעת מה לעשות.
גם לגבי הסופ"ש הזה שאמור להיות שימשי ונפלא - כל כך הייתי רוצה לצאת איתו לאנשהו (כשאנחנו מגיעים אליו לצפון אנחנו מטיילים הרבה באיזור היקבים, ורק אני נוהגת כמובן כי אין לו רישיון אפילו). עצוב לי שאני ממש לבד בכל זאת.
לגבי הסופ"ש הזה ספציפית - אני צריכה לבוא אליו לדעתם? אולי נרכך קצת את הסיטואציה שאליה הגענו? או שהוא סתם לא יעריך כמו תמיד וזה פשוט יתפוצץ?
ובכללי, מה לעשות בקשר? יש דרך כלשהי לתקן (המון שיחות לא עזרו עד כה) או שכדאי פשוט לוותר על זה?