אסכם בצרה את סיפור חיי: התחלתי ללמוד פיזיקה תואר ראשון כי רציתי להיות מדען. המשכתי לשני, אבל לא אהבתי את הלחץ והמערכת. אז סיימתי שני ותוך כדי עשיתי תעודת הוראה. לא המשכתי.
במקביל ללימודי לא עסקתי בכלל בדברים כמו זוגיות. הייתי תמיד ביישן יותר על המידה. כל פעם כשהייתי ליד סטודנטית יפה (שזה נדיר בפיזיקה), הייתי מאוד מובך ולא ידעתי מה להגיד ואיך. הזמן המשיך ושום דבר לא קרה.
בשלב מסוים לקראת סוף תואר שני, הבנתי שאין לי מה להפסיד בשוק הזה. התחלתי ללכת לזונות. עם הזמן הפך להיות דבר די טבעי שפעם בחודשיים ככה אני יוצא מהבית לאיזה מקום שאני מכיר.
עכשיו אני מורה בתיכון מספר שנים. והפחד שיום אחד מישהו יגלה שאני הולך לזונות יושב לי עמוק בפנים. אני מסתכל שאף אחד לא הולך אחרי. אני לובש בגדים שונים מאוד מהבגדים שלי בעבודה ושם משקפיים (אני עם עדשות) ומשנה תסרוקת. אתם מבינים שפרטים עסיסיים מתפשטים כמו אש בשדה קוצים בתיכון.
וגם עכשיו עם החוק החדש זה מוסיף שמן למדורה. חשבתי לעשות את זה רק בחו"ל, אבל אתם ידעים מה שכר של מורה בארץ. וגם זה לא שאפשר לקחת חופש מתי שבא לי.
אז איך להיפטר מהפחד? איך להיות בטוח שאף אחד לא יגלה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות