הוא קיבוצניק, חברותי מדי ופתוח מדי, אני קנאית ורכושנית, איך אגרום לזה לעבוד?

היי!
כבר הרבה זמן שאני מתחבטת עם עצמי האם להעלות את השאלה הזו או לא, ולבסוף החלטתי לתת לזה צ׳אנס...
אני וחבר שלי (שהוא החבר הראשון שלי יש לציין) ביחד כבר מעל שנה. הוא גר בקיבוץ ומטבע הדברים הוא אדם מאוד חברותי, אוהב לשמור על קשר עם כולם ולא לפגוע באף אחד, משתדל לרצות את כל הסביבה שלו. אני לעומת זאת אדם ביישן ומופנם, בזוגיות גם קנאית מאוד. ברור שאני יודעת שקנאה מופרזת היא דבר רע ומכשול בזוגיות, אבל אני שואלת את עצמי איפה הגבול.
העניין הוא כזה, אני התאהבתי בו והוא התאהב בי דווקא בגלל השוני הגדול בינינו, כי ידוע שהפכים נמשכים ובלהבלהבלה. אבל בזמן האחרון השוני תופס נפח גדול יותר במערכת היחסים שלנו ונוצרים חיכוכים שמכבידים ומקשים על שנינו. סתם דוגמה, בעיניו זה הכי לגיטימי בעולם לשבת לבד עם חברה מהצוות למשל, רק הוא והיא תחת כיפת השמיים, להשלמת פערים. בעיניי זה הזוי ביזארי ולא בא בחשבון. אני מרגישה שאני לא יכולה למנוע ממנו לעשות דברים והדבר העדיף הוא שאני אתמודד איתם כי גם ככה הם לא קורים הרבה פעמים, אז בסופו של דבר אני הצד ה״מקריב״. אז בסדר, להיפגש עם ידידות ״איפשרתי״. אבל בימים האחרונים למשל שמתי לב שכשידידות מגיבות לו תגובות אוהבות על פוסטים הוא משיב להן בלב או באימוגי מאוהב, ואולי זה קטנוני אבל לי זה ממש ממש מפריע. היה לנו על זה ויכוח סוער שאני ״מונעת את דרך ההתבטאות״ שלו, כי הוא אוהב בכללי להשתמש באימוגים מוגזמים, ומנגד אני הייתי בשוק שהוא לא מוכן לוותר על דבר כל כך פעוט בשבילי! זה נגמר בזה שהוא התנצל והבטיח להפסיק או לפחות להמעיט את השימוש באימוגים יותר מדי לבביים בתגובות.
זה אולי נשמע שאני מגזימה מדי או שהוא מותח את החבל יותר מדי, אבל הוא אדם תמים ברמות ואמין ואני סומכת עליו באמת בעיניים עצומות ככה שאני לא חוששת למעמד שלי בסיטואציות האלה אלא יותר נפגעת ומרגישה חוסר כבוד כלפיי.
אלה סתם שתי דוגמאות שימחישו את טיב הקשר בינינו, ולא יודעת, אני אוהבת אותו ואני יודעת שגם הוא אוהב אותי ושנינו מאוד רוצים להישאר יחד, אבל לי קשה מאוד עם ההבדלים האלו ואני בטוחה שגם לו זה לא קל. אז... מה אתם אומרים? איך אפשר לגשר על הפערים, מה עמק השווה בכל הסיפור הזה?
ממש ממש צריכה את העצות האלה, תודה מראש :)