נראה לי אני בדיכאון! או שמשהו עובר עליי- בטוח!
אני בוכה ובוכה וכועסת ואין מחר.
וכולם רואים אותי כחזקה כמצליחה ואני לא שבר כלי ואפילו לא עיסה- מרגישה כאילו קפצו עליי חנקו אותי ניערו וזרקו- אני קשה עם עצמי- ולכן אני מפנה את זה נטו כלפי עצמי- שאני האשמה!
וכל פעם שנכנסת הביתה שם בחדר בחושך מתחת לשמיכה ממורמרת ומיואשת ומשתגעת ונטרפת ולא יודעת מה. ואין אלוהים.
ואין דרך. ומשו נופל עליי ועוד ומשו נשבר בי פתאום וזה מפחיד!
ואין את מי לשתף.
אולי החשש שלא יבינו. אולי החשש שיעלמו.
אולי פשוט כי דיי להתבכיין.
וחייבת.
ואני משתוקקת למישו!
אבל אין.
או אולי החשש שזה לא יפתור כלום.
ויש שאומרים שאולי אני צריכה זיון טוב.. ניסיתי.. לא הלך..
ואני ילדה טובה- שלא תיטעו!
אנשים שדרו אליי!
משו בי אומר לי תפסיקי לרחם על עצמך! תתאפסי על החיים שלך- אבל הקשיים כל כך נערמים שגם שאני מנסה זה מחליא! לא יודעת מהיכן להתחיל!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות