האם אני אשמה בכך שהמערכת יחסים נגמרה? או שזה היה מסתיים בלי קשר אלי?

הי,
לפני חצי שנה יצאתי עם גבר בן 29 היה לנו כיף ביחד והיינו בערך חודש ביחד ואז יום אחד שקבענו להיפגש הוא בא אלי ואמר לי שזה לא מתאים לו יותר בלי שום התראה מוקדמת, שלחתי לו אחרי זה הודעה שאשמח להסבר הוא אמר שזה לא רלוונטי ואחרי יום שלח לי הודעה שהוא מצטער ושהוא נלחץ ושהוא רוצה לתת לזה עוד הזדמנות, יצאנו שוב חודש והכל היה טוב. לילה אחד שהוא נשאר לישון אצלי הוא אמר לי שהוא מפחד שהכל טוב ביננו ולמחרת בבוקר הוא אמר לי שזה לא מתאים ביננו. לא היינו בקשר חצי שנה ואחרי חצי שנה הוא חזר לדבר איתי ורצה להיפגש. הוא התקשר ואמר שחשב עלי בקיץ והוא רוצה לתת צ’אנס. ניפגשנו והיה כיף בפגישה והשיחה זרמה ואז הוא סיפר שהוא פחד בפעם הקודמת ולכן חתך ושהוא רוצה שעכשיו נהיה ידידים, אמרתי לו שאני לא רוצה ידידות איתו. המשכנו להתכתב בהודעות אבל הוא היה מסמס בדייליי של בערך 12 שעות. החלטתי שאני אתקשר ואבין מה הוא רוצה ממני ובמהלך השיחה הוא אמר שהוא רוצה להיפגש השבוע והצעתי אם הוא רוצה שניפגש אצלו לקפה. ישבנו אצלו ודיברנו ושוב היה שיחה מהנה ואז דיברנו שוב על היחסים ביננו והוא התחיל להגיד שיכול להיות שאנחנו אחים אבודים, ושזה לא מתאים, שיכול להיות שהוא רק רוצה לשכב איתי או שהוא רק רוצה ידידות, הוא אמר שאני גורמת לו להרגיש רגשות טובים אבל הוא לא מסוגל להרגיש אותם, אחרי זה אמר שהוא צריך לחשוב על זה ואז אחרי עשרים דק שוב החליט שזה לא מתאים לו. לאחר שהוא אמר שהוא רוצה לסיים את זה שלחתי לו הודעה שכתבתי לו שאם כיף לו איתי, וכיף לו לדבר איתי אז אפשר לעשות משהו כייפי ביחד- המטרה של ההודעה הייתה בגלל שהבנתי שהוא מפחד מהגדרות רציתי שננסה אולי דרך דברים כיפיים ביחד. הוא כמובן לא ענה.
רציתי לדעת האם אני אשמה שזה לא אבד כי דחפתי להיפגש אצלו או שזה היה נגמר פשוט יותר מאוחר גם אם היינו נפגשים במקום אחר והאם הוא חושב שאני סתומה כי שלחתי לו הודעה אחרי שאמר שזה לא מתאים? והאם יש מה לעשות?
חשוב לי להגיד שאכפת לי ממנו ומצאתי בגוגל מאמר שמדבר על אנשים שמפחדים מזוגיות וגם שלחתי לו אותו, אני ממש מבואסת כי זה לא הצליח מאחר ובאמת כיף לי לדבר איתו ולהיות בחברתו אבל כשהוא מחליט שזה לא מתאים עוד לפני שניסנו אפילו זה מבאס אותי.