החלטתי להעלות את הנושא הזה כי מעניין אותי לראות אם יש עוד אנשים שנמצאים במצב שלי....וזה די מבאס.
אני סטודנטית, רוב הסופשים שלי באמת הולכים על הכנת שיעורים משמרות בעבודה. אבל בזמן האחרון אני נכנסת לדיכאון....אני צריכה לצאת, להתאוורר.
כולם מחכים לסופ'ש להירגע לצאת ולהנות.
ולי אין עם מי, רוב החברים שלי לא מהאזור, אין רכב והמצב הוא להיתקע בבית בתירוץ "זה בסדר יש לי מלא שיעורים גם ככה... "
"כל המקומות מפוצצים במילא...זה לא כיף"
כשעמוק עמוק בפנים ואלה כן בא לי לצאת, להתאוורר.
זה מבאס אותי, גם המחשבה שזה ה-גיל.
להנות , להכיר
וזה לא קורה, אני נתקעת בבית בשקרים שנאי מאכילה את עצמי שזה המצב.
מה שעוד הוסיף לזה לאחרונה שההורים שלי התחילו לברר אם הכל טוב,
עד לפני שנתיים הייתי בזוגיות , כך שיותר הייתי יוצאת בימי שישי או שהייתי ישנה אצלו. מאז חזרתי להיות בבית, וכנראה שזה יותר מורגש להם.
ברור לי שזה מדאגה ומכוונה טובה, ואני אמרתי להם ישירות הכל טוב אני מבלה לי באמצע ההשבוע, אבל תכלס זה מבאס אותי שהם מדברים עלי כאילו אני מסכנה, ויותר מבאס אותי המצב הזה , של שישי בערב - בבדיוק הזמן שהעלתי את השאלה הזאת עכשיו...במקום לשבת בבר טוב ולהנות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות