היי..
אני וחבר שלי יוצאים כבר שנתיים יחד.
הקשר שלנו פשוט מושלם בלי עין הרע, האהבה בנינו גדולה והדדית, מבינים אחד את השני עוזרים ותומכים אחד בשני תמיד.
שנינו חיילים, (הפכנו לזוג עוד הרבה לפני שהתגייסנו) יוצאים חמשושים וגרים בערים שונות, מרחק של שעתיים כמעט, את רוב הסופשים אנחנו מעבירים יחד.
לפני כחודש הבנתי משיחה בינו לבין אימו בווצאפ שהיא לא אוהבת שאני באה לשישי שבת ובשבילה אני כמו "נטל", היא עוד הוסיפה שאני בחורה מסכנה ואומללה ושהוא יכול להשיג הרבה יותר ממני ושעדיף שיעזוב אותי כמובן שחבר שלי לא שתק לה והגן עלי. אני באמת מנסה להבין מדוע אני לא מוצאת חן בעיניה, אני בחורה טובה, מחונכת, יש לי בגרות מלאה אני עושה צבא, אני תמיד מנסה להיות החברה המושלמת לבן שלה ובאמת שאני רק עושה לו טוב. מנסה לעזור כמה שיותר במטלות הבית בשישי, לערוך שולחן, לפנות שולחן, לשטוף כילים, אני בן אדם נחמד כלפיי הוריו ומכבדת אותם תמיד.. אני אפילו לא מחבקת את חבר שלי לידם כי אני מתפדחת ומרגישה לא נעים.
אני לא מבינה למה היא מאז ומתמיד היא קרירה אלי, אני כבר שנה וחצי אצלה בבית וכל הזמן הזה היא הייתה רק צבועה אלי.. אני מרגישה ממש רע עם זה ולא באלי ללכת אליו יותר. אבל גם אין אופציה אחרת כי אלי הוא לא ממש יכול לבוא..
אני ממש אוהבת אותו, ברמה שאני רואה אותו כבעלי והאבא לילדים שלי, אבל אני לא יודעת מה לעשות עכשיו עם התחושה הנוראית הזו! דיברתי עם חבר שלי על זה וסיפרתי לו והוא ממש ניסה לשכנע אותי שזו סתם הייתה פליטת פה והיא בכלל לא חושבת כך אבל אני יודעת שזה לא ככה, אני תמיד הרגשתי ממנה מין צביעות כזו..
אני מרגישה ממש רע עם זה ולא באלי ללכת אליו יותר. אבל גם אין אופציה אחרת כי אלי הוא לא ממש יכול לבוא..
מה לעשות??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות