אז ככה, גם אני חולה שליטה וגם מישהי מהכיתה שלי חולת שליטה (אגו כמו מגרש כדורגל)
היא אגואיסטית וחושבת בעיקר על עצמה כל ביקורת קטנה מצד מישהו אני ישר רואה איך היא מתהפכת מבפנים. מתנהגת כאילו שרק היא חשובה.
בהתחלה חשבתי להתחיל איתה ועשיתי לה עיניים ומבטים ופלירטוטים והכל והיא נראתה קורנת ושמחה וממש חיכתה שאני אעשה את הצעד אבל החלטתי שאולי לא כדאי כי אנחנו לומדים ביחד וזה מתכון לצרות.
היינו צריכים לעשות עבודה ביחד והיא יזמה את הרעיון בעצמה.
היא ראתה שאני מנסה לקחת פיקוד כי ככה אני פועל אני בעצמי שתלטן והתחילה להתחרות בי והרגשתי שהיא מנסה בכוונה להתנגד לי בכל מיני מניפולציות. כאילו שהיא מנסה להעניש אותי במידה ואני מביע לה התנגדות כשה היא עושה דברים כמו לאחר בלי לראות בעין. הרגשה כאילו שכשה היא יודעת מה אני רוצה אז היא עושה בדיוק הפוך. עושה דווקא. מנסה לעצבן.
ניסיתי ללכת לקראתה אבל זה רק מוביל לזלזול מצידה. כשה ראיתי שהיא מזלזלת אז התהפכתי לה ואמרתי לה שאני עושה את העבודה לבד. (ברוגע) זה בא לה כשוק שהיא ניסתה להסתיר.
היא שיחקה אותה כאילו שזה לא מטריד אותה אבל מאז אני מתעלם ממנה כאילו שהיא לא קיימת בכלל. אוויר.
עכשיו אני רואה אותה אחרי יומיים הגיעה ללימודים כולה גמורה והיא ממש נראית לא טוב. מתי שהיינו "שולם" אז היא נראתה שמחה קורנת ומשקיעה בלימודים והכל. דאגתי לפרגן לה על הדברים הכי קטנים שיש. גרמתי לה להרגיש מיוחדת מאוד.
בדיוק אחרי הקטע בנינו היא נראית לא מרוכזת בלימודים, היא מבריזה מהשיעורים, היא מנסה כאילו להשלים אבל בלי לבקש סליחה חס וחלילה על הזלזול שהיא הביעה בפניי. היא רוצה שאני אהיה זה שמתקפל בפניה למרות שהיא זאת שלא צודקת. יעני חושבת בכל זאת שאני צריך להיות זה שמוותר לה (זין שלי)
עכשיו אני בכלל לא פראייר. אני רואה אותה אני נכנס לה לראש.
אני יודע מה היא מרגישה בכל רגע ורגע אני יכול להקשיב לשיעור ולדעת איך היא מרגישה באותו הזמן. כל הזמן הפוקוס שלי הוא על הכל ביחד גם על השיעור וגם על המצב הנפשי שלה. אני שם לב למבטים שלה, לשפת הגוף שלה, לטון דיבור שלה, לפעולות הכי קטנות שהיא עושה סתם ככה, איך היא מגיבה למה שנאמר מסביב, מה היא מרגישה ורוצה כרגע. אני יודע ממה היא מפחדת. אני יודע מה היא אוהבת. אני יודע מהי תפיסת העולם שלה. אני אפילו יודע מתי היא מסתכלת ומנסה לעשות כאילו שהיא לא מסתכלת. יודע הכל.
ואני רואה שהיא יושבת בכיתה והיא משחקת אותה כאילו שהיא לא רואה אותי אבל זה שקוף שכואב לה, ואני בינתיים מתרכז בעיניינים שלי ומשתתף בכיתה ויוצא מצב שבו אם אני מתעלם ממנה אז היא מרגישה ממש ממש רע כי הרבה מהאנשים בכיתה כולל חברות שלה מחפשות את הצומי שלי. וכולם ביחסים טובים איתי ואיתה סתם כזה כי היא לא יודעת להתנהג עם אנשים. היא כל הזמן מוקפת רק בכל מיני סמרטוטים חנפנים שמנסים להיכנס לה לתחתונים מתוך נואשות. ברור שזה לא מחמיא לה.
אני כבר לא יודע מה לעשות כי מצד אחד אין לי כזה כוונה לפגוע בה ואני בעצמי הייתי רוצה שזה יסתיים אבל מצד שני היא זאת שהביעה זלזול ואני פשוט לא יכול להיות זה שניגש להשלים. בן אדם צריך לקחת אחריות על מעשיו. אם זה כל כך חשוב וכואב לך אז אל תשחקי לי אותה כי זה שקוף יותר מניילון שאכפת לך ותהיי בוגרת וגם תדעי לכבד אנשים שכמו שאת מרגישה שהם חשובים לך. מה את משחקת לי אותה??..
אני מרגיש שהיא אשכרה מנהלת איתי מלחמת עולם של אגו. מצד אחד דואגת להיות לידי כדי שיקרה משהו בטעות כזה, וכשה היא רואה שאני מתעלם אז היא מנסה להעניש בהתעלמות או איזו פעולה שמרמזת על דחייה כמו למשל לבוא לשבת לידי ולבדוק האם אני שם עליה כי היא מסתכלת כל הזמן. ואם לא אז אני ממש רואה איך היא מתהפכת מבפנים ומנסה להסתיר את זה ואז לעבור מקום למקום אחר וכאלה. והיא כל הזמן בודקת איך אני אגיב להתרחקות שלה. ואני פשוט נשאר אדיש. באמת שלא אכפת לי מהשטויות שלה כי אני פשוט יודע למה היא עושה כל פעולה שהיא עושה.
מה אתם חושבים על זה ואיך לסיים עם זה? אולי מישהי מפה מזהה בעצמה התנהגויות כאלה ויכולה להסביר מה הבעיה שלה? אני חושב שאני יודע כי שפת גוף ותגובות רגשיות לא משקרות אבל אולי יש עוד משהו שאני מפספס לגביה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות