בגלל המציאות והמרחק הזוגיות עם בחור נגמרה.נוכל להמשיך עוד שנתיים?

היי לכולם,
אף פעם לא יכולתי לומר בוודאות לאיזה מין אני נמשך, אבל חשבתי שאני נמשך לגברים רק מינית ורגשית לנשים. לפני חודשים החלטתי להתוודות על המצב שלי ולנסות את עולם הגברים (למרות שעם נשים לא היה לי מין אבל כן קשרים רגשיים, שהמשכתי להרגיש במהלכם משיכה לגברים).
לפני חודשיים הכרתי בחור שפשוט הצלחתי להבין שאני יכול להתחבר רגשית גם לגבר, היינו נפגשים אך עשיתי מלא טעויות בדרך שגרמו לזה להסתיים לאחר שבוע ואחרי כחודש אני חידשתי את הקשר שהחזיק לעוד בערך 3-4 שבועות
בתקופה האחרונה של שלושה שבועות הייתי מגיע יחסית מוקדם הביתה (ימי רביעי וחוזר בראשון) כי הלימודים לא מאוד לחוצים ועדיין לצערי היינו נפגשים פעם בשבוע לזמן יחסית קצר, ולא פעם זה היה מעציב אותי שאני לא יכול לראות אותו יותר, וגם היינו מתכתבים יחסית מעט כי הוא מאוד עסוק.
בהמשך אחזור הביתה עוד פחות מעכשיו ואהיה רק מחמישי עד מוצש וכך יהיה במהלך השנתיים הקרובות.. (עם מקרים יוצאי דופן אחד לחודש או משהו כזה).
אז בגלל כל זה ובגלל שהבחור חשש ששנינו ניקשר אך בגלל המציאות והמרחק זה לא יעבוד יהיה עוד יותר קשה בהמשך, הגיע מצידו שבנסיבות האלו זה לא יעבוד יותר מכמה חודשים ולכן הוא מבחינתו סיים את זה, למרות שאני לא רציתי בזה בכלל ועדיין מרגיש שאני רוצה להמשיך.
והיום לא קל לי ביומיום, ממש לא בא לי להכיר אף אחד אחר (בהפסקה ההיא שהייתה בגלל הטעויות שלי ניסיתי להכיר מישהו אחר אבל זה לא הצליח כי הלב שלי פשוט נתקע שם לגמרי, אני מרגיש שעוד אחד כמוהו לא אמצא ואני לא אומר את זה על סמך בסיס שלא ניסה אלא אני יודע מה יש היום בחוץ בקהילה הזו, רובה שטופה בסקס חד פעמי וקשרים לא רציניים) הוא מצא חן בעיניי מכל הבחינות, מראה חיצוני, אופי, שאיפותיו לחיים, יכולתי לדמיין חיים איתו (אולי לקחתי את זה רחוק מידיי כי כזה אני, אני מסתכל לעתיד ולא נמצא בזוגיות שאני לא מאמין שיש בה פוטנציאל לעתיד)
עוד שנתיים יש סיכוי גדול שאחזור לצפון ואני מייחל לזה שנוכל להמשיך משם (אבל זה שוב יהיה תלוי בכמה הוא יהיה עסוק וגם אז לא בטוח שזה יצליח ואולי עד אז הוא ימצא מישהו ויתמסד)
לפתח משהו עם מישהו מאזור הלימודים גם לא פשוט לי כי אני לא אוהב את העיר הזו ולא רוצה לבסס שם את החיים בכלל (לומד במרכז, במקור מהצפון)
בקיצור אני מרגיש ממש מועקה על הלב, וחסר תקווה...
תודה למי שקורא