שלום לכולם, אני מצטער מראש שזה הולך להיות ארוך אבל אשמח את עצתכם האמיתית גם אם לא ממש טובה לגבי איך להתקדם.
לפני בערך 15 שנה הבנתי שאני מאוהב בבת דודתי וגם היא התאהבה בי, היינו בקשר מצויין אבל פחדנו מהתגובה של המשפחה ואיך שהם יקבלו את זה והסביבה בכלל ולאחר שנתיים של קשר החלטנו שכל אחד ינסה את דרכו עם מישהו אחר וכך אולי הרגש יעבור. בינתים גם אני וגם היא התחתנו כל אחד עם מישהו אחר ולאחר שנים של נתק הקשר חודש בינינו. חשוב לי לציין שלמרות כל הזמן שעבר לא הספקתי לחשוב עליה בכל רגע נתון, היו לי מצבי רוח שונים והרגשתי נבול ובלי שמחת חיים.
אחרי כל השנים בשיחה אחת הבנו שנינו כמה אנחנו אוהבים אחד את השני ואני לא יכול לשאת את המחשבה שהיא שוב תעלם מחיי. אני מאוהב בה ברמה שאני לא יכול להסביר היא משלימה אותי בכל הדברים האפשריות וזה הדדי גם ממנה. אני במצב נפשי כבר מאוד קשה כל כך הרבה שנים שאני סוחב את זה איתי ואני לא מסוגל יותר, אני לא עובד כמו שצריך, כל הזמן עם כאבי ראש ממחשבות, לא יושן כמו שצריך ועם כל זה אני לא מוכן לוותר עליה היא כל החיים והלב שלי.
עכשיו יש 2 בעיות, הראשונה היא, שינינו נשואים עם ילדים אבל אנחנו לא מאושרים בזוגיות שלנו ורוצים להיות יחד למרות כל הזמן שעבר. אבל אני מאוד פוחד לאבד את הילדים
והבעיה השניה היא עדיין המשפחה, אנחנו יודעים שהם לא יקבלו את זה ויש סיכוי גדול שהקשר של המשפחה תיהרס.
מה אני אמור לעשות? לעזוב את אשתי הנוכחית וללכת כנגד כל הסיכויים על האהבה שתעשה אותי מאושר עד אין סוף? או פשוט להישאר נבול כל החיים? להמשיך לבכות כל יום על זה שהיא לא איתי?
ללכת כנגד כל הסיכויים ולהתמודד עם כל העולם על האהבה הענקית הזאת או להישאר ככה פשוט?
בבקשה תנו את עצתכם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות