אני עם בן זוגי 8 שנים, יש לנו 2 ילדים קטנים (3.5, 1.5). אני אוהבת את ילדיי מאוד מאוד, והם מאוד קשורים לאבא שלהם, וגם אליי. הגעתי לשלב אחרי משברים רבים שאני רוצה לעזוב את הבית. בן הזוג שלי הוא אבא נפלא וקשור מאוד לילדים, אבל אני לא מסוגלת לחיות איתו יותר תחת אותה קורת גג. מתלבטת מאוד מה לעשות. כיון שאני זאת שרוצה לעזוב (כבר תקופה ארוכה מאוד ומבקשת ממנו להיפרד), אני חשה שאני זאת שצריכה לקום וללכת אבל אני לא מסוגלת לעשות את זה לילדים שלי. כל שבר שאני מעלה בראשי נשמע לי פיתרון גרוע כל כך, שאני פשוט מוותרת ואומרת שהכי טוב לילדים אם אשאר, וננסה שוב. לעבור לגור בדירה אחרת נשמע לי כמו סיוט בשביל הילדים- להתחיל להעביר אותם כל שלושה ימים מבית לבית, לעבור לבד ולא להיות שותפה פעילה בגידול הילדים או לחיות עם הילדים בלי שהוא יהיה שותף פעיל בגידולם גם נשמע לי רע מאוד מאוד בשבילם. אני בהחלט בסיטואציה מאוד קשה ואני מרגישה שאני ממש נחנקת. האם להישאר איתו למרות שלא טוב לי בשביל הילדים? אני מרגישה שכל שנותיי היפות ביותר פשוט מתבזבזות לי על מריבות, על כעסים ועל ניסיון להשאיר את הראש מעל למים. אין לי חיים. האם אני אגןאיסטית שאני חשה ככה? היום כבר לא הייתי מסוגלת יותר ופשוט השארתי אותו עם הילדים ויצאתי מהבית, ואני לא מסוגלת לחזור לישון בבית היום. יש מישהי שהייתה במצב הזה ויכולה לייעץ לי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025