לא.
שלום לכולם.
לפני שנה בערך הכרתי בחור נחמד ומסתבר שגם דתי.
אפשר לומר שאני סוג של עודדתי אותו להתחיל איתי,כי באותו מעמד שהכרנו ,הוא היה הפנים הראשונות שנתקלתי בהן, אז פשוט חייכתי אליו ונופפתי לשלום.
כן..יש לי רגעים כאלה שאני מחייכת לזרים מוחלטים.
בכל מקרה,לאחר כמה זמן שהוא הבין שאני שמה לב שהוא מביט בי,הוא ניגש והתחיל לדבר איתי.
ומשם לפה יצאנו לדייט,אפילו שניים.
אבל זה פשוט לא היה זה אז הפסקנו.
יותר נכון אני הפסקתי והוא פשוט המשיך,המשיך להתקשר ולשלוח הודעות כל חודש מחדש.
עד כמה שהוא באמת נחמד וילד טוב כזה, אני מרגישה כאילו אנחנו הפכים גמורים.
אני לא דתייה ,ואני סוג של מוחצנת.
אבל לא באופן מוגזם.
אני פשוט אוהבת לדבר ולהגיד את מה שעובר לי בראש,מבלי לסנן לפעמים (אבל מעולם לא פגעתי או אפגע במישהו עם המילים או ההתנהגות שלי).
אני אוהבת לצחוק והמון! למרות שאני גם סוג של צינית ברוב הזמן.
קצת מתוסבכת.
והוא ממש רחוק משם .
הוא שקט ומופנם,אז אני גם צריכה לשבור את הראש בלדעת מה הוא חושב כי הוא לא יגיד לי.
הוא לא מבין רמזים, אז רוב הפעמים אני פשוט חייבת להיות ישירה יותר מכפי שאני, ולפעמים זה לא נעים.
הוא עדיין מנסה מפעם לפעם לגרום לי לצאת איתו ולנסות מחדש אבל אני פשוט סיימתי.
יצאתי עם בחורים שונים לחלוטין ממנו ,ועד כמה שהם היו נחמדים (רובם,חלקם היו סתם ליצנים) ומצחיקים ושנונים במידה חביבה, זה אף פעם לא היה זה.
ופה אני יודעת שהוא בחור נהדר מבחינת אישיות (אפילו גבר לחתונה) והבדלי הדת בינינו (דתי וחילונייה) לא מהווים מכשול, אז באיזשהו מקום יש בי צד שכן רוצה לנסות מחדש.
אבל אז אני פתאום חוששת כן לנסות איתו שוב, בגלל הרעיון שאולי משום שאין מישהו אחר בחיים שלי כרגע ,אז אני פשוט מנסה לקבל קצת תשומת לב גברית.
וזו הנקודה שזה כבר לא פייר כלפיו וגם לא כלפיי.
מה עושים?
שתהיה שבת שלום.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025