יש בנינו משיכה אבל היא האקסית של חבר שלי, אולי אני מגזים וצריך פשוט לזרום עם זה?

אז ככה יש לי חבר טוב כבר קרוב ל 15 שנה. הוא כמו אח לכל דבר. היחיד שאותו אני מחשיב לחבר באמת להבדיל ממכרים.
היום הוא בן 27 ולפני כ 10 שנים הייתה לו מישהי והם היו ביחד שנתיים.
עוד בתקופה ההיא מאז שאנחנו ילדים היא רצתה אותי ובמהלך הקשר שלהם היא אפילו אמרה לו שהיא רוצה אותי אחרי שעשיתי את מה שהוא היה צריך לעשות (שלחתי אותה קיבינימאט)
הוא תמיד היה בחור די חלש אופי ובחורות היו יוצאות איתו בגלל שהוא עשה מה שהן רוצות ופתח ארנק אז הן תמיד ניצלו אותו אבל זלזלו בו ברמות מטורפות.
למרות כל הדיבורים שלי איתו שום דבר לא עוזר. כיום אחרי שנים הוא סוג של השתפר אבל עדיין חלש כשה זה נוגע לבחורות.. (סמרטוט)
הוא ביקש ממני שאני אצא איתה בעקבות מה שהיא אמרה לו כי "זה מה שיעשה אותה מאושרת" כמובן שסירבתי וזה גרם לי להרים גבה כל כך גבוה שגירדתי איתה את התקרה. בסוף הם נפרדו וכל אחד המשיך בדרכו.

אחרי כמה שנים נפגשנו איתה במועדון, היינו שיכורים ויצא לנו לזרום והתנשקנו.
היא שאלה אותי האם זה לא יפריע לחברות ביני לבין החבר שלי ונפל לי האסימון ופשוט אמרתי שהיא צודקת ושאני לא יכול להמשיך את זה איתה.
סיפרתי לו שככה וככה יצא והוא לא עשה מזה סיפור.

אחרי עוד כמה שנים נפלנו באותה קבוצה במכללה שבה אני לומד. תמיד היה בנינו סוג של שנאה ומשיכה כי היא בחורה בעלת דימוי עצמי נמוך וזה גורם לה להתנהג כמו ביצ'ית כהגנה. ולי יש אפס סובלנות לשטויות שלה אז אני תמיד מעמיד אותה במקום. היא אחת שאם היא רואה גבר שהוא חלש אופי היא דורכת עליו. אני באופן אישי בחיים לא נתתי לה לדרוך עלי אז איתי היא מתנהגת כמו ילדה טובה. כל הזמן מחפשת את התשומת לב שלי ואני רואה עליה שהיא מתה עלי ברמות.
אני לא אשקר תמיד נמשכתי אליה וזה שהיא ביצ'ית זה פחות אישיו בשבילי כי אני יודע איך לטפל בה.
הייתי רוצה לזרום עם המשיכה שיש בנינו כבר שנים אבל אני חושש בגלל החבר שלי.
בזמנו הוא אמר לי שאם אני רוצה אז שהיה לי בכיף אבל לדעתי יש הבדל גדול בין מה שהוא אמר לבין מה שהוא ירגיש בפועל.
מצד שני אולי אני מגזים כי כבר עברו 10 שנים וזה כל כך מאחוריהם שהיא טוענת שהיא לא זוכרת אותו כבר.
היא כל הזמן מנסה להסתיר את המשיכה שלה אבל זה ממש שקוף. הדרך שבה היא מסתכלת. הניצוץ בעיניים. היא כל הזמן מנסה לגעת בי אפילו אם זה בעקיפין.
היא כל הזמן מנסה לברר אם יש לי מישהי כרגע. היא מקנאה לי. היא מחפשת אותי. היא מקשיבה לי. היא מנסה להרשים אותי. היא עושה הכל אבל נזהרת כי מצד אחד היא מרגישה שגם אני רוצה אותה אבל אני לא אומר לה את זה מפורשות, ומצד שני היא יודעת שאני בגישה של "לא יכול"
ואני והחבר הזה אנחנו שני הפכים מוחלטים באופי. קיצוניים לשני הכיוונים. הוא רך ותמים ואני קשה ופרנויד. (קיצוניות זה בעיה לכל כיוון)
ואני מרגיש שהיא נמשכת אלי דווקא בגלל שאני קשה כי היא קשה בעצמה והיא צריכה שיציבו לה גבול מתי שצריך, וכל השאר תמיד מנסים לרצות אותה כי בחורה מאוד יפה. היא כמו ילדה קטנה (גדלה בלי אבא ועם אמא בעייתית וכרגע גרה עם הסבתה בכלל)

אולי אני מגזים ועלי פשוט לזרום עם זה?