היי
אני נמצאת בקשר on and off משהו כמו חצי שנה.
הכרנו כשהוא היה בצבא וכשזה התחיל ללכת לכיוון יותר רציני הוא אמר שהתנאים לא מאפשרים לו לנהל קשר רציני וגם פחד שזה ישפיע ויפריע לו בשירות אז נסגר (על ידי) יום אחכ נפגשנו לדבר על זה ופשוט המשכנו את הקשר כאילו כלום.
ב3 חודשים הראשונים הקשר היה אינטנסיבי דיברנו כל יום בטש ונפגשנו כל סופש אבל מאז הקיץ שטסתי עם חברות לחול הוא די דעך כי שוב לא הייתה לקשר הגדרה וכל הנושא של המחויבות עלה מאוד על הפרק והפריע.
(מצד אחד הוא לא רצה שאני אהיה עם אף אחד אבל הוא לא הגדיר את עצמו אף פעם כחבר שלי ולכן לא יכל באמת להגיד לי מה לעשות או לא לעשות).
מאז הקיץ נפגשנו עוד איזה פעמיים עם הפרש של חודשיים בין מפגש למפגש אבל אף פעם לא באמת היה נתק ותמיד דיברנו בקטנה.
שנינו היינו עם אנשים אחרים אבל בסוף תמיד חזרנו אחד לשני, הוא אמר לי שמאז שהיינו ביחד הוא לא מצליח לגמור עם אף אחת אחרת וכל פעם שהוא עם מישהי אז הוא חושב עליי ועלינו. אבל מצד שני הוא לא באמת עושה יותר מידי חוץ לשלוח לי הודעות למרות שהוא טוען שהוא לא מצליח לשכוח ממני.. (חשוב לי לציין שב3 חודשים האחרונים לא שכבנו פעם אחת וזה בא בעיקר מהצד שלו כך שעניין הניצול פחות רלוונטי למקרה הזה).
למרות שהתנאים שלו בצבא כן השתפרו מאוד אין ככ שינוי בהתנהגות היומיות שלו (התנהגות שפעם טען כדרך שלו לא להכנס לקשר עד הסוף בגלל כל התנאים הצבא וכו)
אני מרגישה שיש פער נורא גדול בין ההתנהגות שלו כשאנחנו ביחד וכל מה שהוא משדר ובין ההתנהגות שלו כשאנחנו לא (הודעות סנאפצט וכו) ושוב לטענתו זו הדרך שלו למנוע מעצמו ״להתאהב בי״ (מילים שלו) ובעצם לעצור את עצמו מלהיכנס לזה באופן טוטאלי.
בגדול זה נסגר כמה פעמים אבל נפתח שוב. אני יודעת שאני צריכה לסיים את זה, ידעתי את זה כבר מההתחלה אני פשוט לא יודעת איך, כי הוא לא באמת משחרר וכל כמה זמן שולח לי הודעה..
איך אני אמורה לעבור הלאה ולהתגבר אם אני יודעת שזה הדבר הנכון לעשות אבל לא באמת שלמה עם זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות