אישתי משתפת את המשפחה והם קוראים לי בשמות. מה לעשות עם משפחה "בוחשת"?

שלום,

אני נשוי כשנה לאשה מקסימה, טובה, אוהבת, משפחתית ופשוט מדהימה.
כמובן שהיא לא מושלמת, אך אני אוהב אותה למרות החסרונות וכך גם היא כלפיי.
מבחינה משפחתית ואישית אנחנו די שונים:
אני - מרוחק מהמשפחה שלי (יכול להעביר שבועות מבלי להתראות איתם ולא יפריע לי), עצמאי, בעל דעה, בודק וחוקר כל דבר שמעלה בי ספקות, אוהב לעשות דברים לבד כדי ללמוד ולהתפתח, עובד בעבודה מכובדת מספר שנים וכך מתפתח כל חיי.
היא - נורא משפחתית (לא יכולה יותר מכמה ימים מבלי לראות את משפחתה), פחות עצמאית, אינה מרבה לבדוק דברים, אינה יציבה מבחינה תעסוקתית ופחות מתעניינת בטכנולוגיה או לימוד עצמי.

הכל טוב ויפה, עד שיש בינינו חיכוכים, כפי שיש בין כל זוג.

לאורך הדרך איתה שמתי לב שהמשפחה שלה אוהבת "לבחוש", הכוונה היא לריכולים, לשון הרע, שפיטה על סמך צד אחד וכד', וכל זאת מאחורי הגב של האחר. כל סיפור קטן שהיה במשפחה עם אחד הזוגות - הפך לשיחת היום והתנפח למימדי ענק.
לא אהבתי את זה מעולם ותמיד הנטייה שלי הייתה להתרחק מזה ולקוות שאני והיא מחוץ לרדאר.

הבעיה היא שלאחרונה, כמו כל זוג נשוי, החיכוכים בינינו נעשים מעט גדולים יותר, אך עדיין כאלו שניתן היה לגשר עליהם די בקלות ללא התערבות משפחתה בינינו.

כרואה את הנולד, ביקשתי ממנה כבר בעבר מספר פעמים "לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית" אך היא לא מתאפקת ומספרת למישהו במשפחה שמספר לאחר וכך אנו הופכים לשיחת היום, במיוחד לאחרונה, כולם מתעסקים בנו, בוחשים לנו בחיי הנישואין, מייעצים לה עצות על סמך הדברים שהם שומעים ממנה וע"י כך למעשה מרחיקים אותנו עוד יתר וגורמים לדברים פשוטים להיות ענקיים. עושים מזבוב פיל מה שנקרא.

כמובן שאני מחוץ לתמונה כל העת ומתוודע לדברים באמצעות מי שמוכן לשתף אותי במה שקורה במשפחה.

מסתבר שרוב משפחתה קוראים לי בשמות גנאי שמעולם לא העזתי להוציא מפי, בטח ובטח לא כלפיהם. וזאת על סמך מה שהיא משתפת אותם, שאלו למעשה הדברים כפי שנראים מנקודת מבטה.
לדעתי אין שום עניין ובטח שאין שום תרומה חיובית לחיי הנישואין שלנו כאשר גורמים לפער שבינינו לגדול ע"י מילות גנאי כלפיי.

הבעיה הגדולה יותר - שאני לא מסוגל עם הצביעות הזו, שכאשר אני מגיע כולם מחייכים ומעמידים פנים שהכל בסדר.

הבנתי שאיני יכול עוד לשאת את המצב הזה ושאם אשתי אינה מסוגלת להתאפק, עליי לגרום להוריה להבין שע"י מתן עצות חד-צדדיות, הם מעמיקים את הפער.
זימנתי את הוריה לשיחה אך לצערי העליתי חרס ולא נראה שדבר הובן, שכן הייתה מצדם העמדת פנים שהכל בסדר ושהם לא יודעים יותר מדי או מייעצים יותר מדי או מעורבים יותר מדי.

כרגע עליי לחיות עם המצב, אני משתדל בכל כוחי להיות צבוע כמשפחתה ולהעמיד פנים שהכל בסדר, אך כשאני יודע אילו מילים נאמרו כלפיי, מה הם חושבים עליי ומה יהיה בעתיד כששוב יהיו חיכוכים בינינו כבכל זוג, אני מרגיש רע מאוד.

מדובר בעול כבד עבורי ואני מרגיש שאני חייב עצה בונה להתמודדות עם משפחה שכזו.

מה אתם הייתם עושים?