קשה לי לדבר על זה למרות שאתם לא יודעים מי אני אבל בכל זאת קשה לי לדבר על מה שקורה לי על מה שעובר עליי וזה לא תקופה רעה זה כל החיים כל החיים שאני בדיכאון ובואו אני יתן לכם קצת רקע על החיים שלי אני ילדה בת ארבע עשרה אני ילדה יפה גרה עם ההורים שלי ושתי אחיות שלי ולומדת בבית ספר רגיל אנשים לא מבינים שהבית ספר הורס אותנו לאט לאט ובלי לשים לב רוב הילדים יוצאים משם שבורים אבל כולם משלימים עם זה ובכל זאת לומדים כי חייב לפי חוק חינוך חובה עד כיתה יא אז מה כבר יש לעשות אני מרגישה באמת שלא משנה כמה אני יתחבר לילדים וכמה שאני ינסה להנות בבית ספר אני אף פעם לא יצליח וזה לא רק בבית ספר אבל הבית ספר זה הרוב בחיים של כל ילד וילד בישראל ואני ילדה מקובלת מאוד וכולם אוהבים אותי ויש לי חברים אבל בימינו הילדים כל כך מפגרים ויש להם רק שטויות בראש לא אכפת להם מערכים כל אחד חושב על עצמו ולא אכפת לאף אחד מה באמת קורה לחברים שלהם ומה יושב להם על הלב הם כל כך שונים ממני והקטע הוא שלא הם שונים מכל החברה אני שונה מכל החברה זה כאילו אני לא מתאימה לעולם הזה כאילו אני לא מתאימה למסגרת של בית ספר ולא מבחינה לימודית אין לי בעיה עם הלימודים יש לי בעיה עם הקטע שאני לא נהנת שם אני סובלת ולקחתי תרופות הרגעה שיורידו לי את הלחץ וזה לא עזר עדיין אני לא נהנת מכלום אין לי כוח לאף ילד כי הם באמת כל כך מפגרים זה כאילו אין להם רגשות כאילו לא עובר להם חוט מחשבה במוח כאילו הכל אצלם יאלה לעשות וזהו אצלי זה שונה ואני כל כך מקנאת בהם כי הם נורמליים אני השונה פה וזה עצוב שאני צריכה ככה לסבול בבקשה תעזרו לי למצוא את המסגרת המתאימה לי אמרו לי חינוך ביתי אבל זה נראה לי מבודד אותך מהעולם אם מישהו יודע על זה משהו בבקשה תכתבו או שתציעו לי עצות אחרות !
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות