אומרים שאתה מחפש את עצמך בהודו בישראל אני מחפשת את עצמי הרבה יותר! מה עושים?!

לפני שנה חזרתי מטיול בהודו של 7 חודשים שחזרתי התחלתי לעבוד בצהרון קבוע אהבתי את העבודה ועבדתי בה במשך כל השנה בספטמבר האחרון העבירו אותי גן עם ילדים חדשים והורים וגננת חדשה שלא היה לי שום חיבור או כמיה איתה התחלתי להיכנס למנוסים בלתי פוסקים כל חודש הכסף שהייתי מרוויחה היה מאוד מאוד נמוך (2,000 2,500) עבודה של שעתיים ביום ואני יכולה לעבוד יותר שעות כי אני לומדת רק פעמיים בשבוע לא משהו שאפשר לחיות איתו בטח שלא להשכיר דירה אני גרה עם ההורים ו4 אחים בבית פיצי ושתי חדרים החלום שלי הוא לעזוב את הבית להשכיר בית אפילו הכי קטן שיש ואין לי כסף לעשות את זה השבוע התפטרתי מהעבודה שלי עקב כל הדברים שכתבתי שנהיו מיום ליום יותר נוראיים אז בבקשה לא להגיב לי למה עזבת עבודה שאין לך אחרת זה פשוט נהיה בלתי נסבל ואני לא מוכנה להישאר במקום כל כך נורא ואני לא מוצאת עבודה אני שולחת קורות חיים להמון משרות כל יום אני קובעת המון רעיונות עבודה ועדיין לא מצאתי כלום ואני גם סטודנטית ולומדת ומשלמת על הלימודים שלי לגמרי לבד ללא שום תמיכה עכשיו אני ממש מתחילה להיכנס ללחץ מה יהיה עם אני לא ימצא עבודה זה אומר שגם לא יהיו לימודים כי צקים יתחילו לחזור לי בתקופה האחרונה מאוד קשה לי להתקדם בעיקר פה בארץ יש לי מחשבה אחרי הלימודים שצפויים להיגמר בסוף השנה לרדת מהארץ באופן סופי יש לי מישהו בהודו מקומי שהיה לי סוג של זוגיות איתו שלושה חודשים אני לא באה במטרה של לחיות עליו אבל ממש קשה לי עם המדינה שלי אני מרגישה שכל דבר צריך להילחם כאן ואני לא אוהבת את המדינה שלי בכלל קשה לי עם כל העניין הכלכלי ועם החגים היישראלים ועם המנטליות של הארץ שגם מדכאת ואני גרה בירושלים לב העיר של הכפייה הדתית שגם זאת בעיה בפני עצמה איך אני יכולה להתקדם מה אני עושה לא בסדר ???? אני יוזמת ומזמינים אותי כל יום לראיונות עבודה אני כבר באמת משתגעת ואני לא מצליחה כרגע למצוא את עצמי כאן יש שאומרים שאתה הולך לחפש את עצמך בהודו פה אני מחפשת את עצמי הרבה יותר!!! אני גם ממש חושבת מה יהיה אחרי הלימודים ואם אני ישאר תקועה אצל ההורים עדיין ואני לא ימצא עבודה ואני לא יודעת מה אני יעשה עם החיים שלי אני ממש מרגישה חסרת אונים אשמח לעזרה