היי :)
טוב אז הכותרת באמת די אומרת את הכל. באמת שניסיתי. הבעיה היא שיש לי רק 6 בנות בכיתה, כולל אותי, ואת כל ה-5 אני מכירה באופן אישי. בקיצור לא הלך. (לעבור כיתה זה לא אופציה. סיפור ארוך). הקטע הקצת ביזארי, הוא שאין לי בעיה עם העובדה שכרגע אין לי חברים. אני לא אומרת שאם מישהו ירצה להיות חבר שלי אני אדחה אותו, היו לי חברים וכן זה כיף, אבל אם כרגע אין לי, אנינלא מבינה למה להילחם בזה. אני מאמינה שכשאני אעבור לתיכון ואתחיל לעבוד (אני נורא רוצה כבר למלצר באיזו מסעדה או משהו כזה) אני אמצא חברים. מי קבע שבגלל שאין לי חברים זה אומר שאני כל היום צריכה להיות עצובה ? כי אני לא עצובה בכלל. אפילו להפך. זה נראה לכם מוזר? הבעיה בעצם אצלי? תודה מראש לעונים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025