מגרשים אותי מהבית - לעבור לגור אצל חבר שלי?

אני במצוקה נפשית. בקרוב לא יהיה לי גג מעל הראש.
אני גרה אצל סבתא וסבא שלי מכיתה ו. זה 8 שנים בערך. (אמא שלי גרה 5 דק מהם אין אצלה מקום כי יש שם עוד 2 אחים שלי)
סבתא וסבא אף פעם לא באמת אהבו אותי או רצו אותי שם. אחותי גם גרה אצלהם ואותה הם אוהבים ורוצים ואומרים שהיא תמיד ״בלב שלהם״ וזה ״הבית שלה״.
לי לעומת זאת , הם רק צועקים ואומרים לי לעוף להם מהבית.
סבתא שלי רק מתה שאני אעוף משם וצועקת עלי כל הזמן על כל הערה הכי קטנה שאני אומרת לה (למשל שהכלב שלה פאקינג עלה לשולחן והשתין לה על האוכל, או שהיא מכינה סלט ולא שטפה טוב את החסה ויש שם תולעים).
היא לא רואה טוב ולא שומעת טוב ולא מבינה כלום מה שמדברים איתה. הרבה פעמים היא שומעת משהו שאמרתי וישר צועקת עלי.

אבל בלי קשר- היא צועקת עלי שאני אוכלת לה את כל האוכל ומבזבזת לה את הכסף ובגללי היא משלמת הרבה חשמל ובגללי היא משלמת הרבה מים...ושאני מלכלכת לה את הבית. אבל זה לא נכון. זה היא מלכלכת ואני מנקה אחריה! כי היא לא רואה אפילו שכל הרצפה והשולחן שלה חרא ופיפי של הכלב החתולים שלה.
איזה מן סבתא אומרת דברים כאלה? שאני אוכלת לה את האוכל! אני גרה פה אני אמורה לאכל אני בנאדם מגיע לי אוכל!
תמיד שיש ריב היא פותחת לי את הדלת וצורחת לי לעוף לה מהבית. היא עושה לי קישטה תעופי מפה לא רוצה אותך כאן כאילו אני איזה כלב!
כל הזמן היא אומרת לאמא שלי ״קחי לך אותה״ כאילו אני חפץ או איזה זבל שאף אחד לא רוצה מה זה קחי לך אותה? אני בנאדם!

המצב גרוע ביותר יש עוד מליון בעיות וסיבות והיא פשוט לא רוצה אותי שם.. אותי ספציפית ואני לא עשיתי לה כלום בחיים... את אחותי היא רוצה, אחותי עברה לירושלים וכל שישי היא חוזרת ועושים לה קבלת פנים יפה עם אוכל, אבל שאני הולכת לחבר שלי ל6 ימים וחוזרת אף אחד אפילו לא אומר לי שלום...
הם פשוט שונאים אותי, רוצים שאלך.
היא כן דואגת לי וקונה לי אוכל וכל מה שאני רוצה, אבל מיד אחרי זה היא בעצם רוצה שאני ״אזכור את זה״ שהיא נתנה. היא לא נותנת מהלב.
אמא שלי לוקחת אותי כל בוקר וכל צהרים לשירות לאומי ובחזרה. אבל אין לה כסף כלכך והבית שלה קטן היא עצמה ישנה על ספה.

לפני חודש בערך חבר שלי בגד בי וסלחתי לו, אני סיפרתי לאמא שלי והיא הלכה וסיפרה לסבתא שלי וסבתא סיפרה לכל העולם ואישתו שחבר שלי בוגד בי. היא מספרת לה שאני הולכת לגניקולוגית ומה היא אמרה ופשוט הכל הכל הכל!
אי אפשר פשוט לסמוך על האמא שלי. היא כל דבר רצה לספר לה.
למה היא צריכה לדעת עלי דברים? בנאדם שרוצה רק שאעוף לו מהבית ולא אכפת לה שאין לי לאן ללכת פשוט אין, אז למה היא צריכה לדעת?

מרגישה שאין לי על מי לסמוך, אין לי חברים או משפחה אחרת. אבא שלי נטש אותי ועם אמא שלי אי אפשר לחיות. אין לי לאן ללכת. אני בשירות לאומי מסיימת עוד חודש... אמרתי להם כבר בתחילת שנה בשירות שבקרוב אגור ברחוב וכמובן שהם לא התייחסו אלי או עזרו לי עם כסף. אני לא עובדת ההכנסה היחידה שלי זה השירות וזה נגמר חודש הבא- ויש לי בקושי 4 אלף שקל חיסכון. אני לומדת עכשיו לבגרויות ולכן אני לא יכולה לעבוד עד אמצע פברואר.

אין לי לאן ללכת. רק לחבר שלי... הוא בצבא אבל משתחרר עוד חודשיים, (רק אז אוכל לגור שם כי בינתיים הוא כמעט לא בבית) הוא מציע לי כל הזמן לבוא לגור אצלו הוא אומר שלהורים שלו אין בעיה.. אבל אני מתביישת לגור שם זה בושה סליחה זה לא הגיוני זה הבנאדם שאני עומדת להתחתן ולחיות איתו כל חיי אז למה אני צריכה להראות להם שהמשפחה שלי שונאת אותי וזורקת אותי מהבית?
לא רוצה לגור שם. לא מרגישה בנוח ״להתעלק״ על אנשים, במיוחד אחרי שסבתא שלי שנים מנסה לגרש אותי ופותחת לי תדלת ואומרת לי עופי מפה כבר.
כל העניין שמנסים לגרש אותי זה כבר שנים מאז שאני בת 12 היא הייתה זורקת אותי והייתי חוזרת אחרי יום - אבל עוד מעט וכבר יעיפו אותי מפה סופית.

מה אתם אומרים? אני יודעת שזה ארוך וזה הרבה מידע והרבה לעכל אבל המצב מאוד מורכב... אתם במקומי הייתם הולכים לגור אצל הבן זוג?