אני לא יודע איך לעלות את זה בכתב אפילו...
אני מרגיש את כל החרדה יושבת לי בחזה ברגע זה שאני מקליד.
אני בן 22 משוחרר.
אין לי חיי חברה,אני לא מכיר אנשים,החבר הכי טוב שלי מהתיכון יש חברה והוא תמיד איתה,ניסיתי לצאת איתם כמה פעמים ולא היה לי נח.
כל שאר החברים אני פשוט לא נהנה איתם,אני פשוט מרגיש לא נח.
אף פעם לא הכרתי המון בנות,לא הייתי בחוגים והייתי בשכבה מאוד קטנה כמעט בלי בנות.
בצבא הייתי לרב עם בנים בשירות וגם הבנות שמצאו חן בעיני היו עם חבר.
תמיד שמישהיא הייתה מוצאת חן בעיני הייתי עושה הכל כדי להמנע מלדבר איתה,הייתי מתרחק,נמנע ליצור קשר עין,רק שלא תדע שהיא מוצאת חן בעיני.
אני נראה מצויין,מתאמן,מטופח.
לכולם סביבי יש חברות ואף אחד לא מבין איך אני לבד או איך בחיים לא הייתי במערכת יחסים
(היו לי כמה סטוצים שהצטערתי עליהם)
אני פשוט לא מצליח לפתח קשר רגשי עם מישהיא.
וכרגע אני לא מכיר בנות.
ניסיתי להתחיל עם כמה בנות במועדונים אבל חוץ מנשיקות או סירובים מנומסים לא קיבלתי כלום מעבר בפן הרגשי והבנתי שכנראה זאת לא הדרך להכיר.
כל בני גילי כבר עם ניסיון עשיר בזוגיות ואני ממש מרגיש חוסר ביטחון ובושה גדולה לדבר על זה,מרגיש מוזר והכי גרוע סה שאני מרגיש שהפסדתי במשך כל השנים האלה משהוא כל כך חשוב.
מה אפשר לעשות במצב שלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות