לפני הכל, אודה לכל מענה והתייעצות.
אני יודעת שאני עוד קטנה כדי להביע רגשות כאלו, אבל זה פשוט מרגיש נכון לכתוב את זה כאן.
אני מרגישה כמו נטל בבית, כהאחות הפחות מועדפת.
אני מרגישה שאמא שלי פשוט לא רוצה להתעסק אם מה שעובר עליי, לדוגמה: כאשר אני ואחותי ואחי רבים והוא מתחיל לקלל ולגדף אותי (לא, לא קללות כמו אהבלה- אלא קללות כמו זונה ושרמוטה וכלבה) אמא שלי לא מסתכלת אפילו לכיווני ולא אומרת לו להפסיק, אבל כשאחי ואחותי הגדולה רבים, אמא מתערבת כאילו יש לה חלק גדול במריבה.
כאשר אני מבקשת משהו, היא מתייחסת אל זה בצחוק ומבטלת הכל בהינף יד.
כשאני מנסה לספר לה על ציון שקיבלתי במבחן, היא מביטה בי כאל כישלון, ועל אחותי כאל הצלחה.
כאשר אני מנסה להביע את רשותיי אליה, היא לא מקשיבה.
כאשר אני רוצה לדבר, היא נותנת לכולם להתפרץ אל תוך דברי ולצעוק עלי.
כאשר אני רוצה חלק משמעותי בבחירת דברים למשפחה (כגון חיית מחמד או בחירת חופשה או כל דבר אחר) היא לא מקשיבה לדעתי אך לדעת אחיי היא מקשיבה ברצון.
פעם החלטתי שאפסיק להביע את רגשותיי לפניה, אפילו אם אצטרך לבכות כל יום לפני השינה.
החלטתי שאפסיק לנסות לקחת חלק במשפחתי ופשוט אנסה לא להרגיש נטל.
זה כאילו אמא מביטה בי כהילדה הפחות מועדפת, זאתי שאם לא הייתה קיימת זה לא היה משנה דבר.
מה עלי לעשות כדי לזכות באהבת אימי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025