רוצה לשתף ולחלוק משהו ולראות את דעתכם תודה.
אני מתחילה משהו,באים מחשבות משהו בתוכי צועק "לאאאאאאאאאא"
ואני קמה והולכת (חיה בסרט) כי אני לא מסכימה עם זה מבחינה הגיונית.
ההיגיון אומר נגיד סיימת צבא מקום רחוק מהבית יפה עכשיו חפשי עבודה,
תעבדי בכל דבר אבל משהו בנפש אומר כביכול שגורם לי לא להחזיק בעבודות.
זה גורם לי לאבד את עצמי בתוך הניסיונות האלה וזה כבר נמשך 3 שנים+,
כילדה תמיד הייתי היפר וצריכה כאילו ריטלין אבל אימא אסרה עלי לגעת בזה.
כאילו בכל מקום שאני הולכת אני כמו פרפר ששמים אותו בכלוב ואין לי אוויר,
וזה שאני נמצאת שם זה במקריות לא יודעת להסביר פשוט אין רצון לכלום.
אני גרה לבד אז בכלל עוד יותר לחץ יש עלי ועצרתי תואר בפסיכולוגיה,
ואצלי שום דבר לא מתחבר יותר נכון אני לא מתחברת לשום דבר חח.
אני מרגישה הבן אדם הכי ער ביקום במיוחד שמרבה לעזור ליקרים בחיי,
אבל מה שקשור אליי ולהתמודד לא מצליחה,אני כאילו מחוקה בהרגשה.
עוד בנוסף אני קשה גם כשזה מדובר בזוגיות אין לי עבודה כרגע או לימודים,
אז מה להיכנס לחייו של מישהו או שאליי,כאילו לא יכולה לקבל הכוונה,עזרה.
לא מאמינה בזה שבן זוג ישנה יפתח דברים כי הוא לוקח אותי זה יותר מידי חח,
יש גם את הוריו שברור שיתנגדו ובקיצור לא מאמינה בעצמי מפה זה מתחיל.
יש לי בלוג אנונימי כמובן ויוצא לי לקרוא הרבה בבלוגים ומספרים על אנשי מקצוע,
ובאמת נשאבת לתוך זה שזה לא עוזר,גם הייתי בזה וחבל על הכסף פשוט.
האירוני שאני רוצה בעצמי ללמוד פסיכולוגיה או משהו שקשור לזה אבל שונה,
עכשיו אני צריכה בעצמי עזרה ולא יודעת מאיפה מתחילים,שוב ושוב ושוב ושוב.
בראש שלי אני רוצה ללכת לישון תקופה של כמה שנים אבל ממש בלי להרגיש,
ואז להתעורר להתרענן לאט לאט להסתדר בחיים /אבל אני ערהה בלי להועיל.
מישהו כאן יכול לתרגם אותי,להבין אותי ולייעץ לי איך להתעלות על זה??.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות