איך לקדם זריז עניינים עם בחור מהעבודה לפני שהוא עוזב?

שלום לכולם! ותודה לעונים מראש:))
מקום העבודה שלי הוא מוקד טלפוני,
יש לנו מוקד זמני שנקרא " סקרים " באים לשם אנשים חותמים חוזה על חודש ועוזבים.
ובדרך הכי מפגרת ומצחיקה הכרתי מישהו, ואיכשהו מהשטות הזאת התברר שיש לנו כיימיה ממש טובה, תוך כמה דקות הגענו למצב שיכולנו לדבר שעות אם לא היה צריך לחזור למוקד תוך רבע שעה ( זמן ההפסקה ) ואפילו להפסקה איחרנו ומשכנו דקה ועוד אחת.. השיחות ביננו הן קלילות ומלאות בעניין שזה די מוזר לי, ברוב החיים שלי לא היתיי " מתאימה " להמון גברים מכל מיני סיבות אבל הוא ממש התחבר אלי, וצחק מההומור שלי, הוא גר שכונה לידי, ויש לנו מליון נושאי שיחה ותחומי עניין משותפים, הוא הטעם שלי בהמון דברים, הוא מצחיק חכם ומעניין נורא. אני ממש רוצה להכיר אותו! מפה לשם, אני חייבת לציין שבדר''כ אני בחורה קרה, סגורה, וביישנית. היה לי רק חבר אחד שאפילו לא המשיך חודש, והוא היה אסון מוחלט וחוסר תיאום אמיתי. אני חסרת ניסיון בתחום הרומנטי.. מה שגורם לאנשים לראות אותי כסנובית מתנשאת וביצ'ית, שזה כל כך לא נכון אבל זה סיפור אחר לגמרי. 80 אחוז מהגברים נרתעים להגיד לי אפילו שלום, יש לי בעיות תקשורת נוראית עם אנשים אז אני נמנעת משיחות ומיחסים עם הציבור, כי זה סתם מלווה בשתיקה מביכה בדרך כלל. ושגבר לא נרתע מהקרירות שלי זה נורא עושה לי את זה, והוא קיבל ממני רק צדדים חמים והומור שלאנשים לוקח חודשים לראות רק חצי ממנו, שזה בכלל מוזר לי. למה אני מספרת את זה? כי יום אחד הוא שאל אותי מה השם המשפחה שלי בדיוק שפניתי לכיוון המוקד לחזור מההפסקה ושאלתי אותו " למה ? " שזה היה דבר טיפשי לשאול אני מניחה, הוא צחק במבוכה ואמר " חח סתם." ושתק, נתתי לו ברקס רציני! פשוט אני רגילה! רוב הגברים שפונים אלי הם ערסים שנמשכים ליופי שלי ולגוף שלי וברור שהם לא מעוניינם בי אז אני לא נחמדה אלייהם, וחוץ מזה.. יש לי חוסר ביטחון נוראי ותמימות שגובלת בטמטום, שאנשים שואלים את השם משפחה אני לא מתאפקת וחייבת לדעת אם הם מתכננים להוסיף אותי בפייסבוק או מתעניינים בי כזה נראה לי כל כך מוזר ולא הגיוני שגבר יתעניין בי, זה נדיר.. גם באחת השיחות שלנו דיברנו על השם משפחה שלי אייתתי לו אותו באנגלית, סתם בצחוק שיראה את ההבדלים כי הוא שאל, והוא אמר " אל תדאגי אני לא מתכנן להוסיף אותך בפייסבוק " אבל לא כיוונתי לשם. למה הוא אמר את זה? כל המקרים שנפגשנו היו במקרה וזרמו בכייף אבל למחרת זה כאילו הפך מתכונן משני הצדדים, ואז התחילו המשחקים של מי יגיד שלום למי.... ואני לצערי הרב עם כל התכונות שציינתי " מנצחת " בדרך כלל אבל החלטתי שאני לא ישחק אותם. אמרתי לו שלום והוא החזיר חיוך קריר שזה הוריד אותי לגמרי, ממש קשה לי גם ככה.. היו מקרים שעברנו אחד ליד השני ונתפסו המבטים ושוב הייתה אותה שתיקה המביכה. ובהפסקה הוא התיישב באחד השולחנות לאכול והחלטתי לשבור את הקרח ואמרתי לו לשבת לידי. הוא הסתכל עלי חייך ואמר " לא חח טוב לי פה ליד המקרר " התירוץ הכי עלוב ומאולתר ששמעתי בחיים! וככה כל מני קטעים שעברנו אחד ליד השני וכשהוא היה עם חברים שלו לא הייתי קיימת אבל שהוא היה לבד הוא חייך, ובסוף המשמרת שהוא הלך ואני בדיוק הייתי בחוץ הוא ממש התאמץ להגיד לי " ביי " בחיוך עקום ומבט מושפל ארצה ועיניים מתגלגלות, כאילו ממש קשה לו!! הוציא את זה החוצה בקושי רב, וגם לי היה קשה כמובן. וככה המשמרות ממשיכות ועוד שבועיים הוא עוזב.. ואני ממש רוצה להכיר אותו, חשבתי על האופציה שאולי סתם דמיינתי הכל אבל, הוא מסתכל עלי. שאני יושבת בהפסקה עם אנשים מהמוקד ונמצאת בשיחה הוא עושה סביבי סיבובים בקפיטריה רק כדי שאני יקלוט את המבט שלו כמו שנהגנו לעשות, ועומד ליד הדלת של המוקד שלו חמש דקות ומסתכל עלי מהצד, וגם בהתחלה עוד שהיינו מדברים חברים שלו פעם אחת ניגשו אליינו ואמרו לנו, אז זאת היפה מהעבודה? והוא חייך חיוך מובך. אז הוא חשב עלי... איך אני מקדמת ענייניים איתו? יש דרך שאני יכולה לשאול אותו מה קרה שהוא קר אלי? כי זה ייהיה אבוד שהוא יעזוב את העבודה, הוא גדול ממני ב 3 שנים אן סיכוי שניפגש באותם מקומות. אני ממש אשמח לקבל עצות!!