שלום לכולם
שמי י' ואני בת 21.
כבר תקופה שיש לי ידיד טוב ואנחנו נפגשים מדי פעם בשכונה ורואים אחד את השני וכו'.
הוא בן 22, בחור דתי (שומר שבת, כשרות וכדומה).
מהרגע שהכרתי אותו נמשכתי אליו חיצונית וכשלמדתי להכיר אותו נמשכתי גם לאופי.
השבוע ישבנו ביחד ראינו איזה ערב טלוויזיה בכיף וזה וגם אתמול יום שישי באתי אליו וישבתי איתו קצת כדי להעביר את "השעמום" של שבת ויצא שהיינו מחובקים ובמצב ממש צמוד אחד לשני. נהניתי מזה אני לא יכולה לשקר והרגשתי גם שזה הדדי מצדו אבל מה שהפריע לי זה שכל פעם שהתקרבנו למצב של נשיקה הבחור נרתע ונישק אותי על הלחי או מצא דרך להתחמק מזה.. בכל זאת המשכנו להיות מחובקים ומכורבלים, השעה הייתה מאוחרת והוא כבר הציע לי להישאר לישון איתו.. רציתי אבל אמרתי לו שאני לא יכולה ואמא שלי תדאג לי (במיוחד שהגעתי אליו בלי פלאפון כדי לכבד אותו) חזרתי הביתה לאחר חצי שעה פחות או יותר. באיזשהו שלב אמרתי לו שהוא מתגרה בי והוא ביקש ממני להסביר לו למה מה קרה, אחרי ביישנות ארוכה שלא הסכמתי להגיד מה קורה אמרתי לו שאני לא מבינה למה הוא מתחמק "כל פעם שאנחנו באים להתנשק" והוא הסביר לי שיש לו איזה קטע, איזו "שריטה" שהוא לא אוהב להתנשק, פשוט לא אוהב.
הוא אמר לי שהוא היה עם בחורה 4 שנים ועם עוד אחת שנה וזה החזיק מעמד למרות שהם לא התנשקו. ברור שזה בא לידי ביטוי בדרכים אחרות אבל קשה לי להאמין, כלומר זה חלק ממגע איך אפשר לא לרצות את זה? כ"כ החזקתי את עצמי לא לנשק אותו כדי לא לכפות את עצמי עליו וזה סתם ירחיק אותו ממני אבל זה הפריע לי. אמרתי לו את זה אבל הוא אמר שאין מה לעשות, שככה הוא.
אני מרגישה שלמרות הבדלי הדת והשוני (וכבר יצאתי עם בחור דתי בעבר, כן זה קשה) אנחנו יכולים להיות ביחד אבל מה אני עושה עם זה? איך אני מתמודדת עם המצב הזה? יש משהו בכלל שאפשר לעשות או שאני פשוט צריכה לקבל את המצב כמו שהוא?
-סליחה על החפירה ותודה רבה לכל העוזרים! -
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות