אני לא כל כך יודעת מאיפה להתחיל אבל ההרגשה הכללית שלי היא בדידות, מרגיש לי שאני לא מעניינת אנשים , שלא אכפת להם ממני באמת. תמיד היה לי בעיות עם זה, כי היה לי קשה מאוד בבית ספר שניסיתי להתחבר לאנשים ולדבר איתם והם היו מתעלמים ממני אז הגיעה תקופת הצבא בהתחלה היה לי קשה להתחבר , לקח לי בערך כמה חודשים להסתגל עד שמצאתי חברות. אחרי הצבא הקשר לא ניתק אבל המפגשים הפסיקו (עוד עכשיו שאני גרה רחוק )
הרוב המוחלט שעכשיו אני בקשר איתו הוא אנשים לא ממסגרות שהייתי בהם אלא חברים של חברים שפשוט הכרתי אבל הקשר הוא לא מספיק חזק כנראה כי לרוב הוא נעלם או קיים שם אבל לא באמת ממלא אותי.
אחרי שסיימתי שירות מלא התחלתי לעבוד בעבודה שעם הזמן התחלתי לאהוב אותה שכבר ביום השני התחברתי לאנשים ואפילו קיבלתי קידום אבל משהו לא הרגיש לי שזה מספיק שאני עדיין מרגישה בודדה ואז החלטתי ללכת ללמוד אולי שם אני אצליח ואני ארגיש טוב, אבל זה לא קרה, כי זה לא היה פשוט בכלל, ועכשיו אני פה בבית מול המחשב יושבת וכותבת,יש לי בן זוג מדהים אנחנו 4 שנים ביחד אנחנו גרים ביחד שנתיים הוא תמיד מייעץ לי ותומך בי אבל הוא לא כל כך מבין לעומק מה אני מרגישה.. אני יכולה להעיד על עצמי שאני בנאדם מאוד חברותי ויכולה להתחבר בקלות אבל החיבור הוא לא באמת חיבור עמוק, אני חושבת שזאת הבעיה אצלי כי אני פשוט אוטומטית בוחרת דברים שלא עושים לי טוב, זה מתבטא בחברויות שתמיד היו מאכזבות אותי או הקושי בלסמוך על אנשים בגלל העבר שלי או אפילו משהו בעצמי כנראה לא מספיק שם לא מספיק אוהב את עצמו,
אני בנאדם חכם אני אדיבה טובה נחמדה לאנשים לא מסוגלת אפילו לכעוס אלא עודה הכל ברוגע אני לא מפלצת וחבל לי שמשהו שם נעצר, נתקע...
הבדידות הזאת קשה לי, יש למישהו עצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות