שלום
בסוף השנה אהיה בן 32
לאחרונה חזרתי ממגורים ממושכים בארה"ב שנשמכו כ 7.5 שנים
נרשמתי ללימודי הנדסאי בניין אך אני לא שלם עם ההחלטה ויש לי הרבה חששות..
אולי קיבלתי החלטה מתוך לחץ? כשאני רואה את בני גילי כבר מבוססים עם קריירה/עבודה יציבה ו/או זוגיות ומשפחה
בצבא הייתי מנהל רשת ואני מאוד מתחבר לעבודה בסביבה ממוחשבת
מצד שני אני יכול להגדיר את עצמי כהנדי-מן, תמיד התפעלתי מבעלי מקצוע ועבודת שטח נותנת לי סיפוק
מכוני ייעוץ והכוונה עולים המון כסף ולעיתים גם לא מוצאים את הייעוד הנכון ביותר בשבילך...
רציתי ללמוד מהנדס בניין (הנדסה אזרחית) אך בגלל הגיל, אורך הלימודים שיכולים לחרוג גם ל 5 שנים והרמה הגבוהה שנדרשים במתמטיקה ופיזיקה נרשמתי ללימודי הנדסאי בניין
מצד שני עבודה בתחום המחשבים היא מתגמלת ונוחה יותר.
אני מצטער על השנים שבזבזתי שם... הייתי יכול ללמוד, להתמקצע ולרכוש נסיון במקצוע אחד ולהיות במקום אחר היום. אני מפחד פחד מוות להיות לוזר
אני מאוד חרד מאז החזרה לארץ (למעשה זה התחיל כמספר חודשים לפני.. כשסגרתי את העסק האחרון שהיה לי ונשארתי ללא כלום...)
יש לי זיעה קרה במהלך היום, חלומות מוזרים, אני קם עם פעימות לב מואצות.
אני מרגיש שאני בפער ענק במרוץ החיים וחוסר בבטחון עצמי. לא יודע מה השאיפות שלי, מי אני?
בארה"ב הייתי עצמאי ב5 השנים האחרונות.. הייתי מאוד פעיל, בעל כושר החלטה טובה ומנהיגות. הוזזתי דברים והרגשתי שאני עושה את הדבר הנכון אך בשנתיים אחרונות עשיתי טעויות עם אנשים, החלטות שגויות שהובילו אותי לקריסה ומשבר.. וההחלטה לחזור לארץ היתה קשה מאוד אבל בסוף עשיתי את זה
יש לי תמיכה כלכלית מהמשפחה ללימודים
אבל אני מרגיש כלום בעולם פתאום.. אחרי העצמאות, הצלחה שהיתה והתרסקה .. החזרה לבית..
אני מקנא באנשים ורוצה להיות מישהו אחר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות