עברתי טירונות וקורס של כחודשיים בבסיס סגור, היה לי כיף ממש והופתעתי מעצמי כי לא חשבתי שאני אסתגל ככה. ביקשתי להשתבץ בסגור (אני בתפקיד שאפשר להשתבץ בכל מקום) אבל שמו אותי ביומיות...
אני מתבאסת על זה ממש, אני יודעת שביומיות מקבלים חלק מהחיים שלך בחזרה, אבל הקטע איתי שלא בא לי את החיים שלי בחזרה, אין לי הרבה חברים מהבית ואלה שיש לי אין לי כוח אליהם לרוב או שהם פשוט לא פה, אני לא יוצאת כל כך (אני לא מתה על זה). אני חוזרת הביתה וסתם בטלוויזיה ובמחשב, חדר כושר גם אבל עדיין. זה משהו שלפני הגיוס (בבית ספר נגיד) נמאס לי ממנו ממש ובגלל זה התגייסתי ברצון כי הייתי צריכה את השינוי אווירה הזה ולצאת מהמקום שאני בו עכשיו ולחוות משהו אחר. ואז בחודשיים האלה באמת חוויתי משהו אחר וזה עשה לי טוב ממש, רק כדי עכשיו לחזור לאותו דבר (שזה עוד יותר עצוב לי כי ראיתי מה זה לחוות משהו אחר).
אני לא בקטע של להילחם עכשיו על סגור, בסך הכל קיבלתי תקן לא רע ואני יכולה ליפול ממש אם אני אתחיל לעשות באלגנים. אני כן חושבת שאני צריכה לקבל את איפה שאני נמצאת ולבוא בגישה טובה כי זה בלתי אפשרי לצאת כרגע, אבל אני מרגישה שאני מתחילה להיות מדוכאת וכל הזמן חושבת על מה שאני לא אחווה ועל זה שאני אולי מבזבזת את הזמן שלי... זה היה יותר פריקה, אם יש לכם תובנות שיכולות לעזור לי מהשירות שלכם בבסיס סגור/פתוח אני אשמח.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות