לא מצליחה להסתדר באף מקום. יש לי אספרגר? אוטיזם?

טוב אז אני חייבת לשתף אתכם במשהו,
אשמח שתנסו לקרוא עד הסוף ולעזור לי.. אין לי אפשרות כרגע ללכת לפסיכולוג, ואין לי אף אחד לשתף אותו בתחושות שלי, ופה יש מלא אנשים טובים שכבר עזרו לי בעבר אז אשמח ממש ממש שתענו ותעזרו לי!!
-מודעת לכך שההודעה ארוכה יותר פרקתי מאשר שאלתי אז אם תרצו להגיע לתכלס פשוט גלגלו למטה סליחה מראש על החפירה):-

אני עובדת בעבודה חדשה, ואני מרגישה שם ממש מוזר.. אני לא יודעת מה קורה לי אני מרגישה כאילו אני ממש סגורה בעצמי וכאילו כל הפנים שלי נתפסות וכאילו אני כן מדברת אבל רק לעניין של העבודה וקשה לי לגלוש לנושאים אחרים ולדבר חופשי ולצחוק, אני נורא נמנעת מלהסתכל על אנשים המון זמן, ואני מרגישה ממש ממש מוזר כאילו אני כל שנייה חייבת הפסקה וחייבת לשתות וקשה לי להסתכל לחלל הפתוח, חשבתי בהתחלה שזה רק אני ולא שמים לב. אבל הרבה םעמים שואלים אותי אם אני בסדר, ומה קרה לי?
והלכתי למראה ובאמת ממצב שבבוקר שהגעתי ונראתי באמת מושלם, כל פעם שאני מרגישה ככה אז אני נראת מרוחקת, עייםה, עצבנית, עצובה.. ממש מוזרה. וזה מעצבן אותי שזה הרושם שאנשים לוקחים ממני.. אני גם בכללי מרגישה מוזרה כאילו הכל מוזר סביבי.. אני לא יודעת בכלל איך לתאר לכם, זה כל כך מעצבן!!
וברור לי שזה מקום חדש ורוב הסיכויים שזאת הסיבה, אבל זה קורה לי בכל מקום גם שמילצרתי חודש במקום מסוים, או אםילו אלרי שנה של עבודה שכל יום שהלכתי פשוט ניסיתי להסתיר את זה כמה שיותר, וכל הזמן מציקים לי עם שאלות "מה עובר עלייך" "תחייכי קצת" "הכל בסדר?"

בכללי אני ילדה כן די חסרת חיים אין לי חברים, היה לי פעם אחת חבר שלא הסתדרנו, אבל בכל מקום אני ככה מרוחקת וקשה לי אני כן צוחקת שמצחיקים אותי ומתעניינת. אבל אף אחד לא באמת מתחבר אלי בסופו של דבר, נמנעים מליצור איתי קשר, וגם לי בכללי ממש קשה בחיים.. אני כבר בוגרת ומנסה כמה שיותר לשכוח מזה אבל בתכלס תמיד אני חוזרת למצב העגום שלי.

למה כל פעם שאני יוצאת מהבית אני מקבלת מראה מכוער ומרוחק ואני לא מתמצאת בשום מקום ויש לי אי נוחות מטורפת ורגישות לכל דבר, ואין לי פשוט כח לכלום ובקושי אין לי חברות. זה מעלה בי כל כך הרבה חשדות ואין לי כל כך אפשרות ללכת לפסיכולוג או איבחון, ז"א כן הלכתי אבל תמיד הם סגרו את זה בחרדה חברתית, וזה כל כך לא הסיבה.. אולי גם חלק ממנה אבל תאמינו לי שאני מרגישה שזה הרבה יותר מזה.. מה אני חולה נפשית? אני כבר מבולבלת. אולי אספרגר אוטיזם? ברור שלא תוכלו לאבחן אותי אבל רק להגיד לי פליז מה אתם חושבים עלי? אני מוזרה זהו? קשה לי כל כך!! אני רוצה לנסות דברים לחיות את החיים אבל פשוט לא מצליחה כל מקום אני לא מסתדרת ומרגישה לא רצויה ובא לי למות. ואף אחד באמת אף אחד לא מבין אותי כולם אומרים זה יעבור וזה ככה םאקינג מעל 5 שנים.