כן
שלום לכולם
אני באתי הנה להתייעץ בנוגע להחלטה שעלי לקבל.
אני משרת בצבא כנהג שנקרא נהג פלוגה.
אני צמוד למפ שלי ומקבל ממנו נסיעות הקשורות לפלוגה.
עכשיו זה נחשב לתפקיד שכל אחד היה רוצה.
ואני לא אשקר היתרונות בו ברורים. אני בקשר טוב עם המפ שלי הוא כמו אבא. והוא מקשיב ועוזר לי המון ועוד כל מיני דברים קטנים. ובתכלס רק בזכותו אני עושה צבא. לפני הצבא המצב שלי היה אחרת, והתגברתי ויצאתי מזה בצבא. והיה קשה אבל המפ שלי עזר ותמך.
אבל הבעיה שלי היחידה זו השעות המאוחרות. והמצב הנפשי המתדרדר.
בגלל השעות והמצב החברתי בבסיס.
אני חוזר לפעמים שש לפעמים 7 לפעמים גם 10. והמון זמן שירתתי ככה אבל זה כבר מקשה עלי יותר מדי.
ואני סובל כי נשבר לי אני משתחרר באוגוסט וזה קשה זה לקראת הסוף.
רציתי להגיד למפקד שלי שאני כמה חודשים אחדים לפני השחרור אני מבקש התחשבות. אבל זה יראה כאילו אני לא מעריך אותו, כאילו אני מזלזל.
ואני לא רוצה כי אני כן מעריך ואפילו מאוד.
אבל באמת אני לא רואה את עצמי ממשיך ככה, אני מרגיש מת מבפנים.
אני לא אמות מזה אבל בהחלט זה כבר הפסיק להיות שווה את המחיר שזה גובה לדעתי.
מה לעשות לדבר? לרמוז? לא לדבר?
עצות יעזרו. תודה לכולם
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025