אני בזוגיות עם חבר שלי (בן גילי) כבר שנתיים וחצי, קצת יותר. לא זוכרת את החיים שלי לפניו, לא גרים ביחד אבל ישנים כמעט כל לילה ביחד (גרים עשר דק באוטו אחד מהשני) והוא בן אדם מדהים, מוכשר, מצחיק ורגיש.
תמיד היה לנו טוב ביחד, לא פעם פינטזתי על חיים משותפים ביחד, המשפחה שלו היא כמו המשפחה שלי והמשפחה שלי היא כמו המשפחה שלו. טיילנו ביחד המון, אני החברה הראשונה שלו והוא החבר הראשון שלי, ככה שכל דבר חווינו ביחד פעם הראשונה, סקס, נשיקה, טיול זוגי, כל דבר. וחווינו הרבה חוויות, ובחצי שנה האחרונה הרגשתי פחות משיכה, להערכתי הוא עלה סביבות ה 30 (!!) קילו. זה ניכר מאוד בפנים, בגוף, וגם בעצלות. עדיין המשכתי לאהוב אותו באותה מידה ונהנתי בסקס באותה מידה. בחודש האחרון ממש בהפתעה, אני חווה תחושה שלא הרגשתי מעולם, אני לא מפסיקה לדמיין את עצמי עם גברים אחרים (ולא רק סקס, גם סתם זוגיות) פתאום רואה בחבר שלי את כל המגרעות שלו, ואני עדיין חושבת שהוא מדהים אבל מתחילה לשנוא כל מיני דפוסי התנהגות שלו, מרגישה שאני פשוט לא אוהבת אותו, מתחילה לחשוב על זה שגם אם הוא ישכב עם מישהי זה לא יזיז לי, מרגישה שבא לי לשכב עם מישהו ולגעת במישהו ולהרגיש משיכה אליו, ולדבר עליו עם חברות על כמה שהוא סקסי וחתיך ולדמיין איך בא לי לעשות לו דברים, ולא לדבר על כמה הוא נחמד ומצחיק. ומצטערת אם זה נשמע שטחי, מעולם לא הייתי בחורה שטחית כמו שאני מרגישה עכשיו. אני רוצה בן זוג שיצא איתי לבר בערב ושיטייל איתי בשבת בבוקר ולא יגיד לי שאין לו כח כל הזמן ויעדיף לשבת לטחון גלידה מול איזו סדרה.
אני לא יודעת אם אי פעם יהיה לי את האומץ לקום וללכת, אני לא יודעת ולא רוצה להיות לבד, אני דואגת לו ולא רוצה שהוא יהיה לבד, ואני גם נזכרת בחוויות של פעם וכמה היה לנו כיף פעם. איך קרה שאהבה ענקית הפכה לעול? איך קרה שבחור שהחשבתי כ-כליל השלמות הפך למלא במינוסים. למה אני כזו שטחית?
ומה אם אעזוב אותו ואהיה לבד? ואיך זורקים כל כך הרבה דברים לפח? אולי זו תקופה שתחלוף? בבקשה תעזרו לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות