היי לכולם,
אני וחבר שלי יוצאים קרוב לשנה, בקצרה יש לנו קשר מעולה, אנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה - או שלפחות אני אוהבת אותו.
הוא תמיד אומר לי שהוא אוהב אותי ואני באמת מרגישה ומאמינה שהוא לא אומר סתם. אבל יש בו משהו מוזר.
הוא בן 26 התחיל לפני כמה חודשים עבודה חדשה במקצוע שלו והוא באמת עובד המון שעות ביום וזה מרכז החיים שלו. אני חיילת וגרה במרחק שעתיים נסיעה ממנו בערך.
הוא אומר שהוא מתגעגע אליי, אבל לפני שבועיים סגרתי שבת בבסיס (אני סוגרת די הרבה) והצעתי לו לבוא לשבת איתי כמה שעות בשישי (הנסיעה שלו לבסיס שלי גם בערך שעתיים בתחבצ)
הוא אמר לי שהוא עייף ובגלל זה הוא לא רוצה לבוא, מצד שני אם הוא באמת היה מתגעגע אליי ורוצה לראות אותי הוא כן היה בא ואפילו רץ ומאושר שאנחנו יכולים בכלל להיפגש.
עוד משהו שעצבן אותי- לרוב אני הולכת לישון אצלו בגלל שההורים שלי שמרנים ולא מעוניינים שהוא יבוא לישון איתי בחדר, אז לפעמים אני הולכת אליו בחמישי ולפעמים אני באה אליו במוצ"ש בתחב"צ מגיעה בסביבות 22:00 ויוצאת ב6 בבוקר ביום ראשון, אבל לא אכפת לי כי זה עדיין זמן איתו.
לאחרונה ההורים שלי השתחררו והסכימו לי שהוא יבוא לישון אצלנו כי הם מבינים שהנסיעות קשות לי.
בקיצור שאלתי אותו היום אם הוא היה מוכן לבוא אליי במוצש ב22:00 ולצאת ב6 כמו שאני עושה כשאני באה אליו. אתם יודעים מה הייתה התשובה שלו? לא את יודעת שאני גמור ולא בנוי לנסיעות האלה וזה לא שווה את זה כי זה לקצת שעות. אה כי אני ממש נהנת מזה.. אני באה כי אני מתגעגעת ורוצה להיות איתו לא משנה לי לכמה זמן זה וגם אם אני באה ואנחנו רק ישנים ביחד.
דיברתי איתו על זה שהוא לא מוכן לתת מעצמו והוא אומר שהוא אוהב אותי ותמיד מחמיא לי ומדבר איתי כל היום אז זה סימן שהוא כן אוהב אותי.
אני כבר לא יודעת מה לחשוב ואם מגיע לי יותר או שאני מגזימה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות