טוב אז אני חושבת שזאת הולכת להיות שאלה/פריקה ממש ארוכה.. מאז שהייתי קטנה אני שקופה, ביסודי הילדה הכי שקטה, בחטיבה ישבתי כל הזמן מאחורה, וכן הלאה. היו לי חברות, שבתיכון התחילו עם סמים אז הלכתי אחריהן ויש לי חבר שהוציא אותי מזה אז נתקתי איתן קשר כבר.. יש לי חברה אחת בלחץ, וחבר.אם כמה שנסיתי להתחבר לילדות אני מרגישה שכל פעם הן הולכות מקדימה ואני מאחורה, שאין לי על מה לדבר איתן אני שקטה מדי! דיי נמאס לי כבר.. באלי פשוט לחתוך לעצמי את הגרון אני פאקינג לא יכולה להוציא מילה לא מצליחה לדבר ולהתחבר אני חסרת ביטחון ברמות מטורפות. אני לא מכוערת.
ולא שמנה... אני מתאמנת ומשקיעה בעצמי אבל כלום לא עוזר אני לא מצליחה פאקינג להתחבר לאף אחד אני מרגישה שכל החיים שלי אשאר לבד יש לי רק את חבר שלי, אבל הוא כל הזמן עובד ואני רוצה חברות.. לצאת איתן מדי פעם נמאס לי כל הזמן לשבת בבית.. אני רק רוצה חברות נורמאליות! שאת זה בחיים לא היה לי כל החברות שהיו לי נרקומניות שאוהבות להסתובב ברחובות.. אני שקטה חסרת ביטחון מפגרת זה מה שאני מרגישה.. שלא משנה כמה אתאמן ואשקיע בחיים לא אהיה מה שאני רוצה להיות ואין טעם לכלום פשוט לכלום.. כל הזמן רק עושה פרצופים ואנשים מתרחקים ממני אני באמת לא מבינה למה אני כזאת.. מה אני יכולה לעשות בשביל פאקינג לפתוח תפה ולדבר עם אנשים מה להעיף לעצמי סטירה לעאזאזל מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות