אהלן askpeople, שמי א. ואני נער עוד מעט בן 15 מאזור המרכז.
אני אוהב כדורסל, נהנה לשחק, בקיא מאוד במה שקורה בNBA, הכרתי לא מעט חברים דרך המשחק והוא מהווה עבורי מסגרת חברתית לכל דבר ומן הסתם כדורסל אינו מרכז חיי. א-ב-ל אני לא מאלה שיישארו באולם לזרוק ולהמשיך, אני לא מאלה שיקומו ב6 בבוקר לאימון ביום חופש, אין לי את השאיפה להיות הטוב ביותר. (למען הסר ספק אין לי שאיפה לשחק בליגה מקצוענית כלשהי, והמשפחה שלי לא ענייה) לעתים מרגיש קצת רגשות אשמה צובטים בי "א. למה אתה לא רוצה להיות כמו ש. וע. (שמות של שחקנים כשרוניים בגילי ומבית הספר שלי, ואני מדבר איתם מן הסתם) ובמקום אתה מבזבז את הזמן בשיטוטים חסרי תוחלת באינטרנט" (כדי להבהיר, אם יש לי בחירה בין להתכונן למבחן, גדול כקטן, לבין כדורסל אבחר במבחן) ברור לי שהביקורת העצמית הזו טיפשית,
אבל משום מה היא עדיין מציקה לי לפעמים.
יש לכם איזושהי מוטיבציה או עצה עבורי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות