עם מי עדיף לצאת: בוגרת, נאה ונעימה, או צעירה מתולתלת, סקרנית וקופצנית?

אוקי.
ובכן
השאלה שלי היא בסך הכל די פשוטה - אבל התשובה בטח מסובכת!

קצת רקע:

אני בן 36 כמעט. רווק.

התחלתי את החיים שלי קצת מאוחר.... בגלל נסיבות אישיות. הייתי חרדי, ובגיל עשרים וקצת חליתי, ואז החלמתי.

היום: אני בריא לגמרי, וחילוני גמור. עשיתי צבא קרבי ולמדתי באוניברסיטה בהצטיינות.
אני עובד במקצוע שנחשב נחשק, מתבסס כלכלית בהדרגה, נראה די טוב, ומתאמן המון. יש לי חיי פנאי די מעניינים בסך הכל. לכאורה אני אמור להיות "מצרך מבוקש"
או לפחות סביר, בשוק הפנויים פנויות.

מספר את זה כדי שהשאלות שבהמשך יהיו ברורות יותר....

היום המצב הוא שאני יוצא עם בחורה שמבוגרת ממני בכמה שנים טובות (מעל 40).
היא נראית טוב לגילה, אחת כזו שבצעירותה הייתה בוודאי נחשבת ל"כוסית", כמו שאומרים בשפת העם.
אין לי ממש מושג מה היא מוצאת בי ולמה היא דלוקה עלי ככה.
והיא מאד אוהבת אותי מאד. והיא טובה.
והיא קצת "מדריכה" אותי ברומנטיקה ובמין, ומשלימה לי "חסכים"... החמצתי לא מעט, בגלל סיפור חיי המורכב...

ואני מבחינתי, מבחינה כרונולוגית, לא במקום של הגיל הביולוגי שלי. מרגיש חסכים. וזה מאד מתסכל.

אני רוצה יותר מזה.

פתאום זה הכה בי: אני רוצה לצאת עם "ילדה".

אם לדבר בכנות: אז לאחרונה גיליתי על עצמי שאמנם אני מחבב את החברה שלי, אבל אני לא ממש נמשך אליה. זה לא שהיא דוחה אותי. היא נאה.

אבל בחדר הכושר, ובאוניברסיטה, ובעבודה, יש בחורות הרבה יותר צעירות ומהודקות ו"הורסות".

הצעירות מהפנטות אותי.
ואני לא יודע אם בכלל יש לי סיכוי איתן. אין לי מיומנות וניסיון ארוך שנים עם נשים, כמו חילונים שממש גדלו עם זה ותירגלו בפאבים ובמיטות ובטיזינג.

ואני גם קצת נרתע מהתדמית של הגבר המבוגר בגיל העמידה שיוצא עם זאטוטות... כמו יו הפנר?

לאט לאט, זה מחלחל.... וזה לא נעים להבין שאני שטחי ורדוד, שהמראה החיצוני והמשיכה הפיזית הם העיקר מבחינתי.

השאלה אם אני ריאלי ומפוכח??

האם בכלל יש לגבר בן 36 - בסטטוס שלי, עם חוסר ניסיון מסויים - סיכוי עם פרגייה בת נגיד 22-21, 23, או 25, או אפילו 27?

האם קשר כזה בכלל ייתכן? יהיה לנו על מה לדבר...?

איך החברה תתייחס לזוג כזה?

והאם אראה קריפי בעיני הבחורה שצעירה ממני בעשור או יותר, כשאגש אליה, בגלל פער הגילאים? אולי אתפס כ"פדופיל"...? :-)


אני מודה שאני נורא מבולבל בפער שבין הרצון ה"חייתי", הביולוגי שלי... הרגש שרוצה בחורה צעירה וממש יפה ומושכת... (שתמיד מסתובבת עם בחורים שנראים צעירים ויותר מנופחים או מוצלחים ממני...) , לבין החשש מתגובה של אותן נשים צעירות ושל המשפחה / חברים / אנשים ברחוב שינעצו עיניים... כאילו שזו התנהגות מגונה...
אני לא בטוח מה הטווח הנכון של הגילאים בחברה החילונית?


מה דעתכם?
מישהו או מישהי יכולים אולי להכניס לי קצת היגיון בשיגעון?

אני הזוי לגמרי - או גבר נורמאלי עם צרכים? ....
ואני לא בטוח מה המשמעות של הקשר שיש לי עכשיו... עם בת 40+.