נמאס לי להיות אוויר,
נמאס לי שאני צריכה לבטל את עצמי כדי שהיא תהיה חברה שלי
נמאס לי שבבית אני לא קיימת
נמאס לי מהחיים,
יש רגעים שבהם אני פשוט קרן אור שמחה ומאושרת
ויש רגעים שבהם אני בתחתית תוהה למה אני בכלל בחיים
אסור לי להיות עצובה באותו הזמן כמו חברה שלי כי אז אני לא שם בשבילה
אסור לי להיות עצובה בבית כי אז ההורים שלי מציקים לי לספר להם מה קרה וחופרים והופכים את זה לגרוע יותר
ברגעים של שקט לבד מתחילים לי רחמים עצמיים
נמאס לי להיות לבד מול כל העולם
אני רוצה מישהו שיחבק אותי ויהיה איתי שם תמיד,
אני לא רוצה מישהו שיריב איתי כי אני לא יוצאת לאיזה טיול או שאמרתי לו משהו לא נכון.
אני רוצה שזה ייפסק,
איך אני יכולה להפסיק את זה?
איך אני יכולה לגרום לעצמי להיות שמחה ומושלמת בשביל כולם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות