הוא הומו ואומר שאולי יתחתן אבל אוהב אותי...איך לא לאבד אותו?

שמי רן בן 28 אני הומו שמחפש באמת אדם טוב לחיים לאהוב ולהיות יחד זה למען זה כי עצוב לי להיות לבד כל חיי עם הכאב ותחושת ההחמצה שיש לי בלב. לבי חם וזקוק לאהבה.
הכרתי בחור מקסים בן 30 מבית שאן באתר המוכר אטרף של הקהילה הגאה.
הבחור פשוט פרח גבר של פעם.. הוא כנה וישר נותן מהלב...
הוא גר בבית שאן ואני גר באזור הגולן.. הוא בן מזל דלי. הוא תמיד אומר לי שאנחנו לא זוג אך אוהב אותי יותר מזוג ואפילו מאחיו שלו. הוא בחור בארון שנורא לחוץ ממשפחתו ומכל הסביבה שמא יגלו אודותיו ובאשר לנטיותיו המיניות. אנחנו משוחחים כל יום בטלפון הן לפני השינה והן כאשר חוזר הוא לביתו אחרי יום העבודה. כל הוקר שולחים זה לזה הודעות בוקר טוב בווצאפ איחולי יום מקסים וכולי.
אני מאד אוהב אותו ואני מרגיש שמאז הכרתיו נכנסה בי תקווה רבה לחיי מרגיש שהוא חלק מאברי גופי. אך תמיד הוא נכנס למגננה גדולה כאשר משוחחים איתו על עניין הנטייה המינית... תמיד הוא טוען שיגיע יום בו הוא יתחתן וכי אם הייתי אישה הוא מזמן היה נישא לי והיה לנו אף ילדים. הוא הגיע ממשפחה עיראקית מרוקאית הדוקה ובעלת השקפה מיושנת. תמיד שמשוחח איתי הוא נועל דלתות בחדריו ומדבר חלש שמא לא ישמעו אותו משפחתו או יגלו אודותיי..
אני פעמים רבות נעלב ממנו כי עברנו כה הרבה יחד נסענו לבתי מלון היינו יחד שכבנו אהבנו.. הוא תמיד מצהיר שנכנסתי לו ללב והוא אוהב אותי וגם אני אותו.
קשה לי העובדה שלאור חששותיו בגין מה שהוא לא נוכל לממש את אהבתנו בצורה בריאה ונחיה זה למען זה. אני מרגיש שהוא אדם לחוץ מטבעו כי הוא מעשן מלא ולחוץ כל פעם שלא יראו אותנו מטיילים או יוצאים מדי פעם למסעדה וכאלה כי בכל זאת רואה אותו כפעם בשבוע כי הוא גר בבית שאן ואני בגולן...
אני ממש אוהב אותו וחושש לאבדו... אני גם בתקופה האחרונה מתווכח איתו רבות לעניין זה כי אני מרגיש שהוא מתכחש למה שהוא וממציא לי כל פעם סיפורים שהוא עם המשפחה שלו ולא יכל לענות גם כששואל אותו אם נמאס לו ממני אז הוא מתעצבן תוקף ואומר לי שיואהב אותי עד יום מותו.
אני אוהב אותו אבל לא מצליח לממש את אהבתי אליו ומרגיש איתו ולבד כי הוא לא איתי הרבה ... אני מקבל את זה שהוא בארון אבל קשה לי עם העבודה של חוסר השלמות הזו שדוחקת בו שהוא כל הזמן לכאורה אומר שיתחתן ומנגד הוא אומר לי שהוא נפגש מדי פעם עם עוד בחור לסטוצים בלבד בחור שלכאורה טוען שמכיר כ 15 שנה והוא לא אוהב אותו עושה את זה רק בגלל הצורך.. וגם באתרי אטרף השונים כאשר נפגש מדי פעם.. תחושת העלבון והכאב גדולה שבעתים כאשר הולך הוא עם אחרים ומנגד טוען שאותם הוא לא אוהב ולא יקום האדם שיואהב כמוני כי הם לטענתו לא שווים..
ומנגד שאומר שיתחתן ולא רוצה לחיות עם גבר או מעדיף למות לבד...
אני ממש עצוב מזה וסובל מדוע זה מגיע לי ?? כי בכל זאת לא כל יום מוצאים בחור עם נטייה שיש לו באמת מעלות שהוא כנה מספר תדברים בלי לשקר והכי קל לפרק את החברות והאהבה הגדולה שנבנתה..
אני ממש שבור
עזרתכם תבורך...