היי לכולם
אני לא אציין את העיר, אבל גדלתי בעיירות שנמצאות בצפון הנגב-עוטף עזה (=אשקלון, קריית מלאכי, שדרות, קריית גת, אופקים וכו')
המקום בו גדלתי הוא מקום מאוד מאוד עני ודל, המצב הסוציו-אוקונומי כל כך נמוך... באמת. המון עולים חדשים מאתיופיה ורוסיה (חלילה לא אומרת משהו רע עליהם, הבעיה היא, לצערי, שעולים ממדינות אלה שגרו בסביבתי לרוב לא ידעו עברית והיו מאוד לא משכילים, עניים מאוד..)
גדלתי בתיכון שאחוז מסיימי הבגרות בו מאוד נמוך, 2 מתלמידי הכיתה שלי ("כיתת מצטיינים" כביכול) דקרו מישהו.
לא התגייסתי לצבא בגלל בעיות כלכליות ורפואיות של אחד מבני המשפחה שלי.
הבעיה איתה אני מתמודדת/ מנסה להתמודד איתה כיום, היא רגשי הנחיתות, המבוכה והבושה שיש לי אל מול אשכנזים יחסית אמידים מהמרכז..שזה רוב האוכלוסיה עמה אני באה במגע בד"כ. (לימודים/עבודה/ ברים וכדומה..)
אני מרגישה שיש פער בנינו, לנצח אהיה בניהם משהו פחות איכותי, משהו לא יוקרתי מהשורש, אפילו מזויפת ומתיימרת.
מישהו נתקל בהרגשה דומה? אני חיה בסרט?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות