הי , אני בת 19 כשהייתי קטנה יותר בסביבות גיל 14
אמא שלי עשתה לי כל הזמן דברים רעים, היא בעטה בי היא משכה לי בשיער היא לקחה לי את המשקפיים, פלפון, נתנה לי בוקס,סטירות , נעלה אותי בבית , רצה אחרי אינספור פעמים , לקחה לי אין ספור דברים והרסה לי המון דברים
למדתי להתרחק ממנה ,באותו זמן לא היה מישהו שידע מה עובר עלי לא יכלתי לבקש ממשו עזרה שמישהו יקח אותה בממני גם הייתי תקועה בבית לא יכלתי לצאת בלי שהיא תיקח אותי ברכב וכשניסיתי לברוח היא תמיד רדפה אחרי ברחוב , לא היו לי אמצעים ואומץ , וכשכן היה אומץ כבר הייתי בת 17.5 אז הרווחה אמרו שלא רוצים לעזור כבר המון שנים שאני לא מסוגלת לתת לה להתקרב אלי למרות שכמה פעמים היא חייבה אותי לחבק אותה ולנשק אותה ,
אני כבר בת 19 גדלתי המון והחכמתי המון ולמדתי המון , רק שעד כמה שלמדתי ועד כמה שעזרתי לעצמי, יש תמונות ומצבים שלעולם לא עוזבים אותי וזה עוצר אותי , אני חושבת על זה המון וזה מן כאב בלב שאף פעם לא עוזב , רציתי לדעת אם יש פה מישהו שמרגיש כמוני או עבר משו דומה , אולי עצות אולי סתם השתתפות , לאדעת רק לפעמים מרגישה לבד ולא מכירה הרבה אנשים שמבינים אותי , וגם אני לא יודעת אם זה נורמלי שאני עדיין חושבת על כל הדברים האלה ואכפת לי מהם , נראה שכולם בגיל שלי עוברים הלאה ופחות אכפת להם מהעבר , האם ככה זה אמור להיות ורק אני תקועה מאחורה ובאמת אני צריכה להתבגר ולעבור הלאה ....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות