למה תמיד שאני מתחילה משהו ,אני לר מצליחה לסיים אותו לא מצליחה לגמור אותו עד סופו תמייד יש לי נטיה להרס עצמי מצד אחד רוצה להצליח מצד שני לא מסוגלת כנראה להצליח ןאני הורסת לעצמי רק בגללי אני לר מצליחה
אני כמעט מגיעה למטרה ולקראת הסוף הורסת עושה שטיות ונכשלת
ככה היה בבית ספר ככה היה בחוג ריקוד שלי בכל מקום שכמעט הצלחתי ןבסופו של דבר נכשלתי והדבר שהכי כואב לי שבצבא
כל גך רצתי מסלול לוחמות כל כך ניסתי נלחמתי בכולם שאני לוחמת
ובסופו של דבר כולם צדקו
אמרו לי יש לך הרס עצמי את לא תצלחי את תכשלי עמית פרשי מי זה
אבל אני היתי עקשנית אמרתמ להם שהפעם אני יצלח והפעם זה יהיה אמיתי וזה לא יהיה כמעט ניצחון זה יהיה ניצחון מהובק אבל לא הצלחתי וכמעט ? כמעט זה לא נחשב הוציאו אותי משם על נפשי ונתנו לי יומיות ליד הבית
למה כל דבר שאני טיפה מצליחה אני חייבת להרוס
למה? אני פשוט לא יכולה לקבל את זה שאני מצליחה
עכשיו איבדתי את הקרבי לתמיד ולא בגלל אנשים בגללי ! אני האשמה היחידה
היחידה שהורסת לעצמי תחיים
אני פשוט שונאת את עצמי
כי אם לא היתי עושה שטיות
היתי יכולה להיות לוחמת ולהתחרט על דברים שנעשו זה מפגר
כי הרי היה לי את כל החיים ללמוד מטעיות ולא למדתי .
איך להשתנות ולא להיות כזאת אפס שלא מצליחה בכלום ולהיות פשוט בנאדם שמצליח להגיע לכל מטרה שהוא מציב לעצמו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות