אמא שלי חרדתית בצורה מוגזמת, זה הורס לי את החיים! איך לגרום לה לסמוך עלי?

היי, אז אני אתחיל מהתחלה:
אני בן יחיד וההורים שלי גרושים, אבא שלי לא גר בעיר.
אמא שלי בן אדם מאוד היסטרי וחרדתי לגביי.

אם אני רוצה ללכת לסרט בשעה 6 או 7 היא פשוט תגיד לא , בלי ויכוחים. היא טוענת שאחזור מאוחר ויש למחרת בית ספר ושאני קטן מדי בשביל לחזור בשעות כמו 9 או 10.
אם אני רוצה ללכת לישון אצל חבר היא תגיד לא. כי היא אומרת שהיא מפחדת שאחד מבני המשפחה של החבר יעשה לי משהו (!) ושהיא לא מסכימה להשאר לישון לבד.
בחופש הגדול הלכתי לסרט עם חבר ב19:00 אחרי שהתחננתי אליה מלא זמן. (חשוב לציין שבמהלך כל היציאה הייתי איתה בקשר והייתי זמין). חזרתי ב 22:30 הביתה באוטובוס וכל הדרך היא חפרה לי. הגעתי הביתה ואפילו שלום היא לא אמרה לי, רק צעקה עליי שעה וחצי שהיא בחיים לא תיתן לי לצאת בשעות כאלה.

השיא היה שבחופש נסעתי עם חברים לסופרלנד (נסיעה ראשונה שלי כביכול לבד מחוץ לעיר באוטובוס) וכמובן שהיא אמרה לא. כל האימהות של החברים שנסעו איתי הסכימו בלי בעיה כי הן יודעות שהילדים שלהם בוגרים ואחראים מספיק. נאלצתי לבקש מחבר שלי שיבקש מאמא שלו לדבר עם אמא שלי ורק אז היא הסכימה.

בסוף היום כשחזרנו הביתה היא הלחיצה אותי בלי סוף לחזור כי פספסתי את האוטובוס ואמרה שעד שאהיה ממש גדול היא לא תסכים לי לנסוע מחוץ לעיר ולא עשיתי שום דבר רע!
אמא שלי מחזיקה אותי קצר ומתייחסת אליי כאל ילד בן 4 בניגוד לאבא שלי שמתייחס אליי כאל נער בוגר ואחראי אבל זה לא רלוונטי כי לא הוא מגדל אותי.

כל האימהות של כל החברים שלי מסכימות להם לצאת לסרט בשעות כמו 8, ומסכימות שהם ישנו אצל חברים שלהם כי הן יודעות שהילדים שלהם אחראים והקטע המצחיק הוא שאני אחראי יותר מכל החברים שלי ביחד ובכל זאת, אמא שלי לא מסכימה לי ולדעתי בחיים היא לא תסכים לי לצאת בשעות קצת מאוחרות או ללכת לישון אצל חברים.
בקשר לנסיעות מחוץ לעיר לבד? אני אפילו לא מקדיש לזה מחשבה כי ברור שהיא תגיד לא.

החרדתיות וההיסטריות שלה הורסות לי את החיים ואת המצב החברתי. היא מונעת ממני יציאות ובילוים ולהיות עם חברים ואפשר לחשוב כמה כבר מזמינים אותי! אני מתכנן לקבוע פגישה עם המורה שלי אבל לא יודע אם יצא מזה משהו.
זה הורס לי את החיים. פשוט ככה. אני חייב לעשות עם זה משהו כי אני לא מוכן להמשיך ככה יותר