מתמודד עם גניקומסטיה חריפה. אני אשאר לבד לנצח?

יש לי בעיה כבר מהילדות של גניקומסטיה, מי שמכיר ויצא לו לחוות אני משתתף בצערו ומקווה שהוא עבר את זה (זה נורא, באמת)
מי שלא מכיר, שיחפש בוויקיפדיה, שם הם מציגים את זה הרבה יותר אופטימי ממה שאני אי פעם אצליח.
אבל בעקרון, חזה גברי שהוא בעצם יותר נשי לא פרופורציונלי ואף מוגזם במקרים מסוימים.
זאת בעיה שלא מדברים עליה כי אין מי. אתה לא תוכל להפתח בנושא הזה אף פעם, רק אם תיהיה חייב. ולהיות חייב להפתח ככה זה הדבר הכי לא נעים שיכול לקרות.
אני בן 19,
את הבעיה הזאת אני מכיר טוב כבר מימי בית הספר היסודי.
צחקו עלי בחוג שחייה, וזאת הייתה הפעם האחרונה שהייתי בבריכה עד היום.
כאילו, כן יצא לי להכנס למים מאז אבל אני נמנע מזה ככל שאפשר (לא תמיד אפשר) וגם אם אני נכנס זה עם חולצה, אבל בבריכה לא הייתי מאז עד היום.
היום אני חייל.
עדיין עם אותה בעיה, רק שעכשיו הרבה יותר קשה לטפל בה בגלל המערכת הצבאית.
וגם הרבה יותר קשה להתמודד איתה.. בגלל המערכת הצבאית.
להיות בן 19 עם גניקומסטיה חריפה זה מאוד מאוד מסובך.
אתה לא תמיד יכול לעשות מה שכל החברים שלך עושים, הביטחון במצב אנוש, הערך העצמי שלך יורד ואתה מפסיק להאמין בעצמך.
קצת לפני הצבא הייתה לי חברה ראשונה במשך שנה וחצי בערך, היא הייתה מקסימה. וכשהגענו לשלב של "הסקס הראשון" אני תמיד הייתי עוצר ומתרץ. בשלב מסוים פשוט נפתחתי בפניה, הורדתי את החולצה מולה בכל האומץ, כמובן שהיא לא "התלהבה" מזה
אבל היא גם לא עשתה מזה סיפור. זה כי היא הייתה מקסימה אבל והיא פשוט כנראה למדה לחיות עם זה, או ששנאה את זה בסתר, לא יודע, בכל מקרה היום אני רווק, ומת מפחד להתחיל קשר, כי מה יקרה אם אני אפול על אחת שלא תדע איך להכיל את זה?
במיוחד בגיל הזה לבנות אכפת רק מהגוף והכל הופך להיות בופה אחד גדול.
עוד בעיה בגניקומסטיה, ככל שיותר תתאמן, ככה זה יבלוט יותר. ככה שיוצא שאני גם לא רזה.

ניתוח בתהליכים כבר מכיתה ח', ותמיד זה מתפקשש איך שהוא.
ועוד משהו שלא עוזר לזה, אבא ואמא שלי לא מבינים אותי בעניין הזה למרות שהם יודעים כמה זה יושב עלי. הם פשוט טיפה פרימיטיביים.
אז ככה יוצא שעם חברים אני לא יכול לדבר על זה,
אם ידידות גם לא,
עם ההורים לא בדיוק,
עם רופאים ממש לא,
נשאר רק את עצמי.
אבל אני הפסקתי להאמין מזמן .

ולפני שאתם כותבים לי שיט כמו :
"אתה לוקח קשה"
"ספורט זה הדרך של הטבע לתקן את גוף האדםםםם"
"תישן קצת תקום כמו חדש"
"אתה בגיל ההתבגרות זה יעבור"
"אהבה מנצחת הכללל@11"

תשימו את עצמכם בנעליים שלי לרגע.
דמיינו סיטואציות, רגעים, מחשבות..
ואז תכתבו לי כל מה שיש לכם על הלב ואני אשמח ליעוץ, אפילו אם זאת סתם מילה טובה.
ואני יותר אשמח לדעת שיש עוד אנשים שמזדהים איתי ושאני לא בזה לבד.

תודה