אני לא יודעת אם יש פה בכלל שאלה או סתם רצון עז לפרוק את מה שיושב על הלב.
זו השנה הכי איומה שהייתה לי כל חיי ונשבעת שעברתי דברים ממש קשים. הרצון להתעורר כל בוקר הופך לאפסי. אני מרגישה שאני מאבדת הכל. הכל חולף לי מול העיניים ואני פשוט לא מצליחה לעצור את זה. את כל חבריי הטובים ביותר איבדתי. אני פשוט מאכזבת את כולם! הפכתי לרגישה מידי! אני לוקחת הכל ללב.
אני לובשת מסכה כל יום. מלבישה על עצמי את הבגדים הכי יפים, חיוך ענק וקורן אבל מרגישה כל כך שחורה מבפנים. הצחוק מלווה בעצב. הכאב פשוט משתלט עליי עד שזה כואב כל כך. זה פשוט כואב בחזה. אני לא יודעת איך לצאת מזה!! נמאס לי לבכות כל לילה לכרית, הלבד הזה משגע אותי. לא נותרו כבר דמעות.
ניסיתי כל דרך להרים את עצמי אך ללא הצלחה. אני לא מצליחה להירדם בלילות, מקסימום שינה שהיה לי בזמן האחרון הוא 3 שעות! מזה תקופה ארוכה כבר.
אני צריכה מאדם אהוב אבל הרחקתי כבר את כולם.
איך עוברים את זה? איך עוברים דיכאון כזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025