שלום לכולם,
אני אתחיל בזה שאני בת 20 ומתחילת השירות שלי בצבא התחילו לי בעיות של התקפי חרדה ודיכאון. (אני נפגשת עם פסיכולוג ופסיכיאטר, העניין בטיפול אל תדאגו).
במשך יותר משנה היה לי חבר, היתה לנו אהבה ענקית.
אבל מדי פעם היה יוצא מצב שהוא היה איתי בזמן שחוויתי עוד "התקף" של חרדה, מה גם שהמצב בבית שלי לא היה מי יודע מה טוב (המון המון ריבים עם ההורים והמשפחה) ולפעמים הכעס שלי והתסכול יצא גם עליו.
לפני חודשיים הוא עזב. אמר שקשה לו מדי איתי, שהוא מרגיש שהוא לא מצליח לעזור לי ושזה כבר לא משהו שאפשר לתקן... הברחתי אותו.
אני לא יודעת מה לעשות, אני שבורה ומרוסקת ומרגישה שגם פגעתי בו עד הוא הגיע למצב שהוא באמת לא יכל להשאר יותר
מאז הפרידה לא דיברנו בכלל, לא ניסה אפילו פעם אחת ליצור איתי קשר.
אני יודעת שכבר לא נחזור, אבל אני כן מרגישה צורך להפגש איתו ולבקש ממנו סליחה על שפגעתי בו ולראות שהוא בסדר, אפילו להגיד לו תודה על כל הפעמים שהוא כן היה שם וספג ממני את כל החרא... אבל אני לא יודעת איך הוא יקבל את זה או איך אני אגיב במידה והוא יגיד לי שהוא לא מעוניין להפגש איתי.
מה לעשות? איך ממשיכים מכאן הלאה?
מרגישה שהיה לי משהו טוב בידיים ופשוט הרסתי אותו לחלוטין.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות